עשר שנים בדיוק אחרי עונת הבכורה המרשימה, "בלש אמיתי" דוהרת על המוניטין ובו־זמנית מנסה להמציא את עצמה מחדש. ראשית, לעונה הנוכחית והרביעית במספר היה ראוי לקרוא בעברית "בלשית אמיתית": לא רק משום שהדמויות המרכזיות הן בלשיות, אלא גם מכיוון שחלק ניכר מהעלילה מוקדש ליחסי כוח מגדריים (בדומה לפרקים החדשים של עוד אנתולוגיה מוערכת, "פארגו"). ביקום של "בלש אמיתי", שהיה גברי עד לרמת הפרסומות של "גולדסטאר", זוהי תמורה משמעותית הנובעת מהשינוי החשוב מכולם: הפקדת העונה בידיה של הבמאית והתסריטאית איסה לופז, שהחליפה את יוצר הסדרה ניק פיצולאטו.
מה שלא זז מילימטר זו המהות של "בלש אמיתי": יציקה של 50 טון דיכאון, פרצופים קודרים וטקסטים יומרניים, שנועדו להמחיש פילוסופיה שמסתכמת בשתי מילים - הכל חרא. הפעם גם לא נשאר מרחב לסאבטקסט: העלילה מתרחשת בעיירה בדיונית באלסקה (למרות שהצילומים התקיימו בכלל באיסלנד), בתקופה המרנינה שבין דצמבר לינואר שבה השמש לא זורחת. מי שחושב שמדובר בהגזמה ספרותית, מוזמן לצלוח את ששת פרקים ולגלות שבאף אחד מהם אי־אפשר לדעת מה השעה.
מצד שני, הלוקיישן הולם את מה שהפך את "בלש אמיתי" לתופעה, כלומר סיפור חזק שנע באיטיות וזוחל מתחת לעור. הקרח, השלג והאפלה המוחלטת הם לא תפאורה אלא מנוע. בכך, אגב, העונה החדשה מתכתבת עם העונה הראשונה: גם היא השתמשה בהקשר התרבותי־מקומי כדי להוסיף נופך של מסתורין, באופן שיוצר עימות חזיתי בין דמות ה"בלש" כסמל של רציונליות מול תיאוריות יותר מיסטיות ודתיות.
החיפוש אחר שורשי הרוע הוטל בסיבוב הזה לפתחן של ליז דנוורס (ג'ודי פוסטר) ואוונג'לין נבארו (קאלי רייס). דנוורס היא קלישאת הבלשית שהידרדרה לתפקיד שקטן עליה כמו גרב תינוק על הרגל של בני גנץ, רק בגלל שלא ידעה להתחנף ועלתה על העצבים של כל סביבתה. נבארו נמנית על אוכלוסיית הילידים והמצפון מייסר אותה על שלא הצליחה לפצח רצח אכזרי של צעירה מהקהילה. לשתי הגיבורות יש סוד משותף מהעבר וחקירה מסובכת בהווה, אחרי ששמונה מדענים ממכון מחקר פשוט נעלמו כאילו האדמה הקפואה בלעה אותם. וכרגיל, תמיד יש את אלה שלא רוצים שהאמת תצא לאור (או במקרה הזה: לחושך).
כמו שוודאי הבנתם, אסקפיזם תצטרכו לחפש במקום אחר וגם הומור זאת לא תכונה בולטת באגף הזה של הטלוויזיה. אבל פוסטר המצוינת מחזיקה את דמותה בשיניים כדי שלא תקרוס תחת האפיון הבעייתי, המתח בסך הכל עובד והבימוי הוא יצירת אמנות מרהיבה. וחוץ מזה, יותר מדכא מהמלחמה זה לא יכול להיות.
בקטנה: במסגרת פינת "מצעד הטרלול" של "אזור מלחמה" ברשת, הוצג סרטון שבו חיים באר מתעקש על האמירה המזעזעת שלו, לפיה אנשי הציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה) הם "סרטן באומה" שהפכו "מגידול שפיר לגידול ממאיר". בחזרה לאולפן, רזי ברקאי מיהר לקחת את רשות הדיבור ובחיוך תמהוני הכריז: "כשנראה את הקטע הבא (מערוץ 14) נבין כמה הוא (באר) באמת צדק". לזכותם של רביב דרוקר, עו"ד קובי סודרי ומתן חודורוב ייאמר שהם חתכו את ברקאי וגינו בכל פה את הדברים. זה לא מוריד במאום מחומרת ההתבטאות המבישה של ברקאי, והשאלה האם בערוץ 13 י עברו עליה לסדר היום.
