בפעם הראשונה בארבע וחצי שנות כהונתו, הגיע אתמול ראש ממשלת כורדיסטן העיראקית, מסרור ברזאני, אל בית הקברות באירביל. הוא השתתף שם בהלווייתו של מיליונר ואיש עסקים כורדי, בישרו דרזיי, ודאג שיצלמו אותו באירוע.
ברזאני בן ה־54, בנו של המנהיג הקודם, מסעוד ברזאני, שנודע כידיד חשאי של ישראל, הדגיש מעל הקבר ש"כל הטענות של איראן, כאילו דרזיי היה סוכן של המוסד, ושביתו שימש מקום מפגש לסוכני מוסד, הינם שקרים עלובים והמצאות דמיוניות".
"זה היה מטה של המוסד, יש לנו הוכחות חותכות", טען מנגד אתמול שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבד אללהיאן בוועידה הכלכלית בדאבוס, שוויץ. הוא אף הצהיר בהתנדבות שאיראן הייתה אחראית להפצצה שהרגה את איש העסקים, והודה גם בשיגור טילים אמריקאיים לקונסוליה האמריקאית באירביל.
כורדיסטאן האוטונומית הצליחה לגייס את ממשלת עיראק לתגובות זעם: שגריר עיראק בטהראן נקרא לחזור "להתייעצויות" בדחיפות, ומיופה הכוח האיראני בבגדד הוזעק למשרד החוץ העיראקי, קיבל מכתב מחאה חריף והתבקש לחזור לטהרן "במיידיות". ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיא א־סודאני, שהתמנה – לא נבחר – בזכות לחץ איראני, מילא פיו מים.
כך או כך, איראן ממשיכה להתעקש שארמון מגוריו של המליונר בישרו דרזי, ברחוב אלמסיף, בשכונת היוקרה סלאח א־דין באירביל, שימש "סניף של המוסד" ומבהירה ש"זאת הסיבה שמחקנו אותו מעל פני האדמה".
בטהרן ידעו אתמול להסביר שהפיגוע הכפול, בבית המיליונר ובקונסוליה האמריקנית, וגם הפצצה איראנית בפקיסטן, נועד לחיסול חשבונות בשיטה האיראנית: "לקחו יעד קל", הסביר דובר כורדי בכיר ל"ידיעות אחרונות": "הפציצו בית מגורים בטענה שזה העונש לישראל על פעילותה בעזה, ואילו הפצצת הקנסוליה האמריקנית (אין נפגעים בנפש) נועדה לסגור חשבונות עם האמריקנים, בגלל המלחמה נגד החות'ים בתימן".
שני דוברים בכירים בכורדיסטן הכחישו אתמול בחריפות שדרזי היה סוכן של המוסד, או שניהל רשת ריגול ישראלית. "שימי לב", אמר לי אחד מהם: "האיראנים לא מכחישים את אחריותם המלאה לשיגור הטילים. ואני מוכן להישבע שלדרזיי לא היו בכלל קשרים לישראל או עסקים בישראל. היו לו מיזמי בנייה וחברת אבטחה".
אולי המאבטחים קשורים לישראל?
"האיראנים חיפשו מטרה רכה להכות בה. העובדה שאנחנו לא מקללים אתכם ומגלים אהדה לבעיות שלכם, לא אומרת שאנחנו סוכנים של המוסד".
בעקבות החיסול, כורדיסטן הזדרזה להגיש שתי תלונות נגד איראן: הראשונה למליאת או"ם והשנייה למועצת הביטחון. "עכשיו נשב ונמתין", אומר לי בן שיחי מאירביל.
