לפני כשלושה שבועות אסף מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את אנשי משרד שהוא עומד בראשו והציג בפניהם את רשימת הנושאים שבכוונתו לבדוק. עיקר העבודה, אמר להם, תתמקד בשני רבדים, הראשון בהם הרובד המדיני. "הביקורת על מערכת הביטחון", הבהיר, "תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה. קציני וחיילי צה"ל", אמר בקול נרגש על פי אחד הנוכחים, "עושים ימים כלילות במלחמה עקובה מדם בתוך שטח הרצועה", וסיים, איך לא: "על כל אזרחי ישראל לתמוך בהם בעת הזו". אכן, מרגש מאוד, רק שזה ממש לא הפריע לו להגיש לקציני צה"ל, ממש בימים אלו, כשהם עדיין בתוך מה שהוא הגדיר "מלחמה עקובה מדם", רשימה לא נגמרת של סיכומי דיונים, הערכות מצב, יומני מבצעים, תכניות מבצעיות, פקודות להקפצת כוחות, וכן הלאה. כאילו אין יותר מלחמה עקובה מדם, ואיש אינו עושה לילות כימים כדי להגן על אזרחי ישראל - הצבא צריך עכשיו לסייע למבקר לכתוב דו"ח שלגמרי לא מופרך לחשוד שממילא כבר סוכמה השורה התחתונה בו.
כנראה שהפעם, איך לומר בעדינות, מתניהו - המתנה לנתניהו, בלשון מבקריו - מתכוון לספק את הסחורה, שלא כמו המפכ"ל לשעבר אלשייך או היועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט - שניהם מינויים של ראש הממשלה שהתהפכו עליו. זה התחיל בדברי התודה לממנה בנאומו הראשון, מה שהביא ליותר מהרמת גבה, והמשיך עם מה שהוא הגדיר "ביקורת בונה", כאילו תפקיד המבקר לעשות נעים בגב. העובדה, למשל, שדו"ח הביקורת על מבצע "צוק איתן" פורסם כשנתיים וחצי אחרי תום המבצע, לא עושה עליו ככל הנראה רושם רב. "הוא רק עושה את עבודתו", אומרים שלוחיו ארוכי המלל וקצרי היושרה.
כאילו לא ברור שכולם מסכימים שחייבים לבחון את התנהלות הדרגים המדיני והביטחוני כדי להבין איך הגענו לזוועה הזו. כאילו לא ברור שהדרך הנכונה היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית שבראשה לא יעמוד מי שראש הממשלה מינה אותו. כאילו כולם עיוורים לתרגיל שאותו כבר ניסה המבקר בפרשת האסון במירון, להקדים דו"ח ולייתר ועדת חקירה ממלכתית. מה שלמרבה המזל לא הצליח לו.
אנגלמן לא בודק, בימים קשים אלו, את התנהלות הממשלה שמרשה לעצמה לבזבז מיליארדים על 38 שרים, שליש מהם לפחות מיותרים, גם אחרי שהוא עצמו קובע כי יש כשלים חמורים בטיפול בעורף. הוא לא נזעק לבדוק הזרמה מושחתת של כספים קואליציוניים שפוגעים קשות ביכולתה של מדינת ישראל לצאת מהמשבר החמור בתולדותיה. לבדוק איך קורה שכל שלושה אנשים במרחב הירושלמי הם קבוצת לחץ שמשפיעה על קבלת ההחלטות הנוגעות ישירות לשלומם של האזרחים. עכשיו הוא צריך לבדוק מי אמר מה ומתי בלשכת הרמטכ"ל, בלשכת מפקד חיל האוויר, באגף המודיעין, ובזרועות הביטחון האחרות - למרות שהוא יודע, כאמור, שזה עניין לוועדת חקירה שחייבת לקום. סיירתי, סיפר לעובדי המשרד באותה ישיבה, לאורכה ולרוחבה של הארץ. רק לא אמר להם מה בדיוק שמע בסיוריו, למרות שלא קשה לנחש מה נאמר לו. מה שכן קשה מאוד להבין זה איך מכל מה שנאמר זה מה שיוצא לו בסוף.
כנראה שהפעם, איך לומר בעדינות, המבקר מתכוון לספק את הסחורה, שלא כמו מינויים קודמים של ראש הממשלה שהתהפכו עליו