1 בסוף השבוע, לראשונה מתחילת המלחמה, אמריקה שלפה כרטיס אדום מול פניו של נתניהו. לפי הדיווחים בתקשורת האמריקאית, ביידן הודיע לנתניהו בשישי בערב שהוא צריך לבחור כיצד ייזכר בהיסטוריה: כמנהיג האסון של 7 באוקטובר, או כמנהיג השלום. זאת ועוד, יועציו הקרובים של הנשיא האיצו בו להביע אי אמון בראש הממשלה, כשבמקביל 18 סנאטורים הודיעו כי יפעלו בקונגרס להתנות את המשך הסיוע לישראל בהתחייבות של נתניהו לקדם את ההצעות של ארצות־הברית ליום שאחרי המלחמה בעזה. בקיצור: הוא עלה להם על העצבים.
השבוע נתניהו יידרש להיכנס למשא ומתן רציני שיגדיר את המתווה ליום שאחרי, ויכלול אולי הקמה של רשות פלסטינית חדשה שתקבל את האחריות לחייהם של העזתים, תוך שמירה על נוכחות ישראלית ביטחונית ברצועה. ספוילר: נתניהו יובל למהלכים האלה רק משום שאין לו חלופה אחרת. סמוטריץ' ובן גביר ימשיכו להתחצף לאמריקאים, אבל גם לא ימהרו לעזוב את ממשלת הימין על־מלא.
2 לפי גדי איזנקוט, נתניהו נושא באחריות ל־7 באוקטובר מהיום שבו שם את ידיו על התנ"ך ונשבע אמונים בכנסת. האחריות שלו חדה וברורה. איזנקוט גם הבטיח לנו שקבע קו אדום, שאם ייחצה על ידי הממשלה הוא יעזוב - גם אם שותפו בני גנץ לא יצטרף אליו.
אני מוכן לנחש שהסתלקותו של איזנקוט, אם אכן תגיע, תחולל את השינוי במצב הרוח הלאומי ותפתח את המסע ההמוני של הדרישה להקדמת הבחירות. נתניהו לא יוכל עוד לבנות על כך שהמלחמה תימשך ללא תאריך סיום, מה שישאיר אותו בלשכת ראש הממשלה לנצח.
3 כשהיה שר החינוך, נהג אמנון רובינשטיין ז"ל לבקש מעוזריו להאזין בדריכות להצעות שהעלו פקידי המשרד בסוגיות השונות שנידונו. "אל תשכחו לרגע שאנחנו זמניים כאן לעומתם, שהם מכירים טוב מאיתנו את הנושאים הללו". רובינשטיין, שנפטר ביום חמישי, כתב את הספר החשוב ביותר על המשפט החוקתי בישראל. לי הוא סיפר שבעידן המודרני הוא היה מתקשה להתקבל ללימודי משפטים, בגלל הציון הגבוה שנדרש בפסיכומטרי. היו זמנים.
4 קרובי המשפחה של החטופות והחטופים מתבצרים מול ביתו של נתניהו בקיסריה. צריך להתפלל שלא איחרו את השעה שעוד אפשר היה להציל אותם. הלוואי.
או, כפי שכתב מיגל דה סרוואנטס: "איננו רוצים צדק - רחמים זו התכונה היפה של האל".
5 לעולם לא נשכח את ראומה קדם, שבני משפחתה נרצחו בניר עוז ב־7 באוקטובר, והיא הטיחה את מר ליבה מול שר הביטחון יואב גלנט. הלכתי לסיפורו של איוב, שקיבל על עצמו את הדין למרות האסון שבו נספו בני משפחתו: "ויקום איוב ויקרע מעילו ויגוז את ראשו ויפול ארצה וישתחו ויאמר ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה. אדוני נתן ואדני לקח יהי שם אדני מבורך". במקרה של משפחת קדם, הם מסרבים לקבל את הדין. אצלם יש אשם אחד: נתניהו.
ועל כך ייסוב הדיבור אצלנו לשנים הבאות. על גבולות האחריות.
