סקרים הם רק סקרים, כך חשבו בטח גרמנים רבים כשראו את ההישגים של מפלגת AFD. למרות שגרפה בסקרים מעל 20 אחוז, והייתה המפלגה השנייה בגודלה, ראו בה תופעה חולפת שתיעלם ברגע האמת בקלפי. אבל כשבשבוע שעבר נחשפה פגישה סודית של אנשי ימין קיצוני במלון בפוטסדם, שם נועדו המשתתפים, בין היתר, בתוכניות לגירוש המוני של תושבים ואזרחים בעלי רקע הגירתי - התממשו הפחדים הכי גדולים של הגרמנים.
החשיפה הביאה להתעוררות דרמטית ברחוב הגרמני, ומה שהתחיל ביום שישי בהמבורג כתכנון של הפגנה סטנדרטית - הפך להפגנות ענק חריגות בכל המדינה, בהשתתפותם של מאות אלפי גרמנים שפקקו את מרכזי הערים ותחנות הרכבת בדרכם להצביע ברגליהם נגד מפלגות ותנועות הימין. גם פוליטיקאים רבים השתתפו בהפגנות, אך לא הורשו לשאת דברים כיוון שהמארגנים ביקשו לשמור את האירועים כמחאה אזרחית.
במינכן, כמו בערים אחרות, נאלצה המשטרה לעצור את המוני האנשים שהמשיכו לזרום לרחובות.
ההפגנות העלו על נס לא רק את הפחדים של הגרמנים מהעבר ומאחוזי התמיכה במפלגת ימין קיצוני, אלא גם את הדיון בצורך בפסילת התנועה מחוץ לחוק. חלקים מהתנועה כבר נמצאים תחת מעקב של השב"כ הגרמני כיוון שהם מהווים סכנה לדמוקרטיה ולחוקה הגרמנית, וגרמנים רבים קוראים לפסילתה. עם זאת, חלקים גדולים בציבור הליברלי מסרבים לנקוט בדרך של פסילה ומבקשים להתמודד עם התופעה בצורה דמוקרטית. הוצאת המפלגה מחוץ לחוק, לדבריהם, לא תפתור את הבעיה אלא רק תסתיר את העובדה שיותר מ־20 אחוז מהגרמנים תומכים בה.
הטריגר של ההפגנות הופך את הנושא למסובך אפילו יותר. בגרמניה ישנו קונצנסוז חוצה מפלגות לפיו המדינה סובלת מבעיית הגירה. הצעד של מפלגות הימין נחשב כמובן לקיצוני וגזעני, אבל תושבים רבים נושאים עיניים למפלגות המרכז ומצפים לשמוע איך הן מתכננות לפתור את הבעיה.
