על הנזק הכבד שגרמו לנו התבטאויותיהם הבלתי אחראיות של שרים ואישי ציבור מאז פרוץ המלחמה, כבר דובר ונכתב לא מעט. התבטאויות קשות כגון "להטיל על עזה פצצת אטום" (השר עמיחי אליהו), "לשרוף את עזה" (ח"כ נסים ואטורי) או "הרשות הפלסטינית פיקטיבית" (השר עמיחי שיקלי), כמו גם קריאות מתלהמות להרוס את רצועת עזה ולהגלות את תושביה - יצאו זה מכבר מכל פרופורציה, וגרמו לנו נזק כבד, אולי בלתי הפיך, במהלך הדיונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.
אולם, תופעת הפטפטת החולנית, הבלתי נגמרת והבלתי ראויה, לא החלה בעקבות המלחמה בעזה, אלא שורשיה עמוקים עוד הרבה לפני פרוץ המלחמה. כמה פעמים ביום נאלצנו לשמוע את קריאות התיגר של חלק מהפוליטיקאים על שלטון החוק ועל הסדר הציבורי, בעקבות ההפיכה המשטרית של לוין ורוטמן? כמה פעמים ביום עוד נאלץ לספוג את אמרות הכנף של השר בן גביר, את הצעקות של ח"כ טלי גוטליב, או שמא את ציוציו החולניים של יאיר נתניהו? חוששני, שעייפנו מכל אלה ועוד, זה מכבר.
חובתה של התקשורת לדווח על כל הנעשה במקומותינו, דיווח אמת ומלא, על מנת שהתמונה בשלמותה תהיה בפני הציבור אולם סבורני, כי חובתה הלא פחות חשובה של התקשורת היא להגן על עם ישראל מפני עודף הידיעות ובליל השטויות והאירועים הכמעט קומיים, שמפיצים ומנפקים לנו כוכבי התקשורת החדשים.
ואם אפשר לחשוב שמדובר באירועים העומדים ברומו של עולם - אזי התשובה לכך שלילית בתכלית, ועסקינן במקרים שברובם הם שוליים ואיזוטריים, גרידא. דוגמאות? למכביר. דבריה של גוטליב כי מובילת המחאה שקמה דרקסלר נפגשה עם ראש המוסד, התבררו עד מהרה כ"פייק ניוז", שאף היא עצמה הודתה בכך. גם השר בן גביר מככב ללא הרף בתקשורת, גם אם לא בהכרח באופן חיובי. כל הודעה פרובוקטיבית שלו, ולא בהכרח אינטליגנטית, זוכה מיד לתגובות מעודדות של התקשורת, ולציטוט חוזר ונשנה של דבריו "המאלפים". הגדיל לעשות רק לאחרונה הסופר חיים באר, אשר גם הוא נדבק, ככל הנראה, בווירוס הפטפטת ואמירת השטויות, כאשר התבטא לאחרונה כי "הציונות הדתית היא סרטן בגוף האומה". מיטיב היה מר באר אילו היה משבח את לוחמי הציונות הדתית, שנוטלים חלק פעיל ביותר במאמץ המלחמתי, ומשלמים על כך באבידות רבות בנפש, בצד כל החיילים, מכל שכבות העם.
סוף דבר, מן הראוי שכולם, אבל כולם - פוליטיקאים, אישי ציבור, אנשי צבא, ואפילו סופרים - ישימו מחסום לפיהם, ויהרהרו מעט בטרם יפלטו שטויות ודברי רהב לחלל העולם. שנאמר, סייג לחוכמה - שתיקה. או שמא: חכמים הזהרו בדבריכם - וגם שוטים.
אמנון סטרשנוב הוא שופט (בדימוס) ולשעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל־אביב
