בשביל ריקי ג'רווייס אין בדיחה שהיא אכזרית מדי או גסה מדי, אך למרות זאת חסידי הפוליטיקלי קורקט ממש זעמו על שבספיישל החדש שלו בנטפליקס יש בדיחה על ילדים חולים סופניים. כרגיל, המבקרים לא שמעו את הבדיחה עד הסוף לפני ששפטו אותה, אבל גם נטפליקס לקחו בכך חלק – כי זאת הבדיחה אותה בחרו כדי לקדם את המופע החדש.
כולם הגיבו את התגובות האוטומטיות הרגילות, רק כדי לגלות שבסך הכל אין מה להיעלב. ג'רווייס לא פרובוקטור זול, הוא לא יספר בדיחה רגישה רק בשביל שידברו עליו. זה היה כדי להוכיח נקודה כלשהי בדרכו הייחודית. הסערה חלפה, והספיישל החדש זינק לראש טבלת הצפיות של נטפליקס (גם בישראל הוא היה במקום הראשון לזמן מה). כלומר, הקהל לא טיפש כמו שחושבים. הוא מבין היטב את הגאונות של הקומיקאי הבריטי, שבגיל 62 משאיר לכולם אבק. אין בעולם קומיקאי בליגה שלו, כי את הסגנון שפיתח לאורך השנים אי־אפשר לחקות. ג'רווייס נשאר בטופ של הטופ כי בניגוד לקומיקאים אחרים, הוא לא שוכח שהמטרה בסטנד־אפ היא קודם כל להצחיק. כל השאר משני.
אם הקהל לא צחק, אז כנראה שאתה לא ממש טוב במה שאתה עושה. זה משהו שהרבה סטנדאפיסטים קצת שכחו, כמו סדרות "קומיות" שאין שום דבר מצחיק בהן. "העולם מצחיק אז צוחקים", אמרו פעם הגשש החיוור. כנראה שהעולם הפך להיות פחות מצחיק, אבל מזל שיש בו את ריקי ג'רווייס. הוא ממש טוב במה שהוא עושה, ולכן תמיד יישאר רלוונטי וימשיך לשבור שיאים.
יש בנטפליקס לא מעט ספיישלים של סטנד־אפ שאין כל קשר בינם לבין הומור. הם אפילו לא מנסים להצחיק, לפעמים זאת סתם הרצאה פוליטית, התפתחות גרועה מאוד לז'אנר שמשום מה מנסים להמציא אותו מחדש. אחד הסטנדאפיסטים הבולטים שהפך למרצה הוא דייב שאפל. פעם קומיקאי פורץ דרך, היום אדם טרחן ומעיק כמו דוח חניה. שאפל וג'רווייס מספרים בדיחות על ילדים נכים, אבל רק אחד מהם באמת מצחיק. אצל שאפל זו עוד דרך פתטית למשוך תשומת לב, הוא ממש מזיע כדי להישאר בתודעה (וזה עובד לו, בינתיים). שאפל אוהב להיראות חכם, צודק ומשתמש בבמה כדי לעוף על עצמו; ריקי ג'רווייס עובד קודם כל כדי להיות מצחיק. ואין מצחיק ממנו.
בקטנה:
האם יהיה ערב שבו אחד הפאנליסטים ב"פטריוטים" בערוץ 14 לא ישתמש בטיעון השחוק: "כן, החטופים סובלים. אבל יש סיפור יותר גדול שהוא עם ישראל"? פשוט נראה שבכל ערב פאנליסט אחר מגיע עם התובנה הכל כך מקורית הזו, ומרוצה מעצמו כאילו הוא האדם הכי חכם בעולם. ה"פטריוטים" גם אוהבים לבכות על ה"אולפנים" הלא־מאוזנים בערוצים האחרים (בעודם נמצאים בעצמם בתוך אולפן), אבל מתי היה אצלם מישהו שאיתגר את התפיסות שלהם?
