תשכחו מחניה פרטית בטאבו או אפילו ממדרכה צבועה בכחול־לבן מתחת לבית: הדור הבא של שכונות המגורים בישראל מבקש לנתק את מתחמי המגורים מחניונים תת־קרקעיים ומכבישים – ולהפוך אותן לירוקות ובטוחות יותר.
ל"ממון" נודע כי מינהל התכנון, באמצעות האגף לתכנון אסטרטגי, מקדם בימים אלה מודל חדש המכונה "שכונות דור 5.0" – שכונות "דלות" ברכב פרטי. ההשראה נשאבת ממודלים דומים בערים מרכזיות באירופה, דוגמת וינה, המבורג וברצלונה.
במינהל מסבירים כי המודל מתבסס על העיקרון לפיו למעלה מ־90% מאוכלוסיית המדינה מתגוררת בערים ותמשיך לגור בהן, ועל כן תכנון כזה יכול להשפיע על איכות החיים של התושב, ובמרכז המודל עומד הפתרון לסוגיית כלי הרכב. כיום צורכי הרכב הפרטי מהווים חסם למה שמגדירים במינהל "צפיפות איכותית". הכוונה לאפשרות לבנות כמה שיותר יחידות דיור בתא שטח אחד, באופן שיאפשר לתושב איכות חיים ומרחב מחיה נטול זיהומי אוויר ורעש.
על פי נתוני המינהל, 40%-20% משטח השכונות למגורים בישראל מיועד לדרכים לכלי רכב, ולכך מתווספים שטחי החניה והחניונים. בנוסף, הקמת מרתפי חניה כרוכה בעלויות גבוהות, ולרוב מרתפים אלה אינם גמישים לשינויים עתידיים. "הקצאת שטחים נרחבים לכלי רכב חונים ונוסעים פוגעת באיכות המרחב הציבורי, ביכולת של הולכי הרגל לנוע במרחב בבטחה ובנוחות וכן מייצרת מפגעי רעש וזיהום אוויר", מדגישים במינהל.
"בתכנון כיום, אלמנט החניה מהווה חלק בלתי נפרד במערכת השיקולים כשמתכננים מבנה או שכונה", מסביר ל"ממון" רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון. "הכוונה היא לתכנון של מרתפי חניה, להשפעה על גודל המגרש, לרציפות המדרכות ועוד. ברוב המקרים רכישת דירה מלווה בחניות שצמודות בטאבו – ללא היכולת להפריד ביניהן וללא קשר לצורכי הרוכשים".
לדברי אלמליח, עד להתבססות של תחבורה ציבורית משמעותית, הרכב הפרטי עדיין נדרש, ולכן הפתרון שמציע האגף לתכנון אסטרטגי אינו ביטול החניות – אלא מעבר למרחבים נטולי רכב. "המודל החדש מציע כינוס של התשתיות במקום אחד, דבר שיאפשר את הרחבת איכות המרחב הציבורי ושיפורו – השטחים הפתוחים בשכונה, אפשרות ההליכה והרכיבה – וכל זאת ללא סכנה של מדרכות לא רציפות שנקטעות בשל כניסה לחניונים, שיפור באיכות האוויר הנפלט מכלי הרכב, צמצום הרעש ועוד".
הדיון על סוגיית תקן החניה אינו חדש ונידון במוסדות התכנון מזה כעשור. בשנים האחרונות שם לו מינהל התכנון למטרה לצמצם כמה שיותר את תקני החניה בתוכניות הבנייה החדשות, בעיקר בערים מרכזיות שנשענות על מערכות להסעת המונים, דוגמת הרכבת הקלה וקווי המטרו העתידיים. אבל ברור לכל שעד שהמערכות הללו יעבדו באופן רציף ותקין (אם בכלל), כפי שקורה במדינות אירופה ובמדינות רבות נוספות ברחבי העולם, התושב הישראלי עדיין יהיה זקוק לכלי רכב.
המודל החדש אינו מבקש לייתר את כלי הרכב לחלוטין, אלא מציע מרכזי חניה שכונתיים ונגישים במרחק הליכה, שבהם ניתן יהיה לשכור או לרכוש חניות. את אותם מבני חניה ניתן יהיה לשלב במרחב העירוני על ידי שימוש בחזיתות מסחריות פעילות, הוספת שימושים ציבוריים על הגג כמו גינות ציבוריות, ובבוא היום אף לשנות את התפקוד שלהם לשימושים אחרים, ככל שהצורך בחניה יפחת.
כל זאת בדומה לשכונות בעולם שכבר קיימות במודל הזה. בווינה, למשל, ישנה שכונת מגורים שבנויה בדיוק במודל הזה והיא נשענת על המטרו. שחר סולר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במינהל, היה חלק ממשלחת שהוביל אלמליח לבירת אוסטריה לקראת תכנון המודל השכונתי החדש. "בווינה יש שכונה ללא רכב, כאשר המרחב משורת בצורה אינטנסיבית על ידי מערכת הסעת המונים", מדגיש סולר, "יש גישה לכלי רכב פרטיים, אבל הם לא נכנסים ללב השכונה, החניות לא מפוזרות ברחובות ומתחת לכל בניין אלא יש מבנה ייעודי לחניה שיכול להשתלב במרחב העירוני. אבל ברור שתנאי הסף הוא שירות טוב של הסעת המונים".
כמו בקיבוץ
לדבריו, "הרעיון הוא שמרחב המגורים יכלול מערך של שטחים פתוחים, ירוקים ומטופחים עם רשת הליכתית, כך שהורה יוכל לשלוח את הילד לקצה השני של השכונה מבלי לחשוש ממפגש עם כלי רכב. הדיירים יכולים לקבל עם הדירה מקום לאופניים, מנוי לקורקינט שיתופי – יש כל מיני פתרונות. זאת לא פנטזיה, זאת שכונה לכל דבר. כשיש שכונה בלי רכב, היא נראית שונה לגמרי, זה כמו קיבוץ על סטרואידים שצמח לגובה והוא יותר אינטנסיבי".
במינהל נערכו ליישום הפיילוט החדש בשטח על ידי שימוש במספר קריטריונים: שכונה גדולה המצויה בשלב מוקדם של תכנון ואזורים בסמיכות לתחבורה ציבורית בהיקף משמעותי.
בשלב זה נבחרו שני מקומות לבחינת יישום המודל החדש: שכונת ח/500 בחולון, בשל קרבתה לתחנת המטרו המתוכננת. מדובר בעתודת הקרקע האחרונה, הגדולה והמשמעותית של העיר בחלקה הדרומי. כמו כן, המודל יקודם בתוכניות המפורטות שיקודמו במפרץ חיפה, במסגרת תוכנית המתאר הארצית לפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ (תמ"א 75) שאושרה בסוף שנת 2023.
