לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. בחוות הסוסים של רותי סמוך ליישוב אלון שבבנימין נמצאים בוקרים אוונגליסטים ממונטנה שבארה"ב ולצידם נערות חרדיות שעזבו את הבית ומקבלות מזור בחווה. אלו מסייעים לאלו בהרחבת החווה, והכל תחת ימי מלחמה.
"זה משהו מדהים. מצד אחד, זה נורמליות של לחיות יחד ולהכין יחד ארוחת לשבת, או לספר סיפורים לאור מדורות לתוך הלילה, ומצד שני, זו סיטואציה שלא יכולה לקרות בחיים. אבל היא מתרחשת לנגד עינינו פה", מספרת רותי מן.
החווה של רותי קיימת כבר עשר שנים, ועם השנים הרחיבה את פעילותה, בין היתר בטיפול בילדים עם בעיות רגשיות, נערים שנפלטו ממוסדות חינוך, ולאחרונה גם נערות חרדיות שעברו משבר קשה בחייהן ונאלצו לעזוב את הבית.
לפני שש שנים עברה החווה למקום חדש שהוקצה בסמוך ליישוב אלון, ורותי, יחד עם הצוות, התחילה להקים את החווה מאפס. "החווה הזו מאוד מיוחדת ונותנת מענה לקהלים רבים. לאט־לאט אנחנו בונים את עצמנו ומתכוונים לגדול. עוד לפני המלחמה תיכננו לצאת לגיוס המונים כי נגמרה לנו היכולת להמשיך ולבנות. ואז גם פרצה המלחמה והיינו ממש במקום לא טוב. העתיד לא נראה מבטיח בכלל".
אלא שאז נפגשו דרכיהם של רותי והחבורה ממונטנה. "ראינו את הקאבויז האלה שהגיעו לארץ והצענו להם את הפרויקט שלנו", מתארת רותי. "הם ראו את החווה ואמרו, אנחנו לוקחים את זה, הם הגיעו לפה, היכן שהבנות כבר נמצאות, ואז נוצר החיבור הכי מיוחד שפגשתי. כזה שקשה אפילו לדמיין".
הקבוצה הזו היא אמריקאים בני 20־25, אוונגליסטים חובבי ישראל, שהגיעו לארץ ועברו בכמה מקומות. ג'ון בלוקייר (25): "זה מדהים מה שקורה כאן בחווה. ברקע המלחמה אנחנו מנסים להדליק את האור ושמחים להיות חלק מזה. לא האמנתי שאני אכיר את הצעירות הללו. כולנו כאן מנסים להוסיף אור ולהפיץ אותו". הוא מספר על האינטראקציה המיוחדת שנוצרה עם אותן צעירות חרדיות שסייעו להם בהקמת החווה. "אני לומד מהן המון דברים על המסורת והדת, ובכלל על מה שהן עברו. במהלך היום אנחנו עובדים ועוזרים להקים אזורי רכיבה ומקומות לינה טובים עבור הסוסים. למדתי הרבה על העולם שלהן בשיחות איתן והבנתי שהן מנסות לשנות את מסלול חייהן".
היום צפוי להתקיים בחווה אירוע פרידה לג'ון ולחבריו ממונטנה. רותי מסבירה כי "החווה הזו היא הרבה מעבר לחווה ומספקת צרכים לאלו שאין להם לאן ללכת. מה שהחבורה ממונטנה עשתה זו ממש הצלת החווה. הם הגיעו אלינו כמו מלאכים, והחיבור עם הבנות פה היה לכאורה לא הגיוני אבל גם מאוד מיוחד".
