הוא נפצע בצוק איתן, יכול היה לקבל פטור מהמילואים, אך בחר לצאת להילחם בעזה – ונהרג.
רס"ר (מיל') אלקנה ויזל (35) מבני דקלים היה מפקד כיתה בגדוד 8208 של חטיבה 261. לפני שיצא לקרבות ברצועה, השאיר הרב ויזל מכתב מלא עוצמה לבני משפחתו. "אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו", כתב, "קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי אני דורש שלא תיעשה שום עסקה עם שחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכל. אז אנא, פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח. ואולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו האחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח. אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם, תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות".
ויזל ציין במכתבו כי "בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם".
הרב ויזל הוא בוגר ישיבת ההסדר ברמת־גן והרביעי מבני הישיבה שנופל במלחמה. הוא שימש כמחנך בבית הספר היסודי ביישוב בני דקלים, ובנוסף העלה הצגות ילדים ביחד עם חברו ידידיה סימן טוב, אף הוא בוגר הישיבה. בסרטון ששלח לתלמידיו במהלך המלחמה הוא הצטלם עם הזמר אברהם פריד. "שלום לכל התלמידים. יש פה איש יקר שרוצה להגיד לכם כמה דברים. אברהם בבקשה", הוא אמר – ואז השניים שרו "חזק חזק ונתחזק".
ויזל הותיר אחריו אישה, גלית, ארבעה ילדים, הורים ושבעה אחים. הוא הובא אתמול למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. "היית איש גדול", ספדה לו אשתו, "רק הגוף שלנו נפרד. הנשמה שלנו מחוברת לנצח. אתה ממשיך לחיות בתוכנו".
הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר רמת־גן, ספד לאלקנה: "הוא היה מאוד קשור אליי, ובמובן מסוים היה כמו בן עבורי. דמות עדינת נפש, בעוצמות נדירות, שלעולם ניצבת לפני המחנה. כשהיה צריך להתמסר למדינת ישראל, הוא עשה זאת ברוממות רוח ויצא לשדה הקרב למרות שהיה לו פטור ממילואים בעקבות פציעה במהלך הקרבות בצוק איתן".
