בניסיון להביא לפריצת דרך ולהשגת נקודת פתיחה במגעים לעסקת חטופים תתקיים בפריז פסגה בהשתתפות בכירים מישראל, מארה"ב ומהמתווכות מול חמאס – קטאר ומצרים. לצד ראש המוסד דדי ברנע, לפסגה צפויים להגיע גם ראש השב"כ רונן בר ואלוף במילואים ניצן אלון, שאחראי בצה"ל על המאמץ המודיעיני בתחום השבויים והנעדרים. כמו כן, מצד ארה”ב יהיה נוכח במפגש ראש ה־CIA וויליאם ברנס, וישתתפו בו גם ראש המודיעין המצרי עבאס כמאל וראש ממשלת קטאר מוחמד אל־תאני.
מקורות שמעורים בנושא אומרים כי אין עדיין מתווה לעסקה: "אין מפתחות ואין פרטים כי אין עדיין נקודה לפתיחת משא ומתן". זאת, כאשר לדברי הגורמים, תנאי המסגרת לא מקובלים על ישראל. "ככל שנוקף הזמן חמאס עולה יותר ויותר על עצים גבוהים", אמרו.
לדבריהם, חמאס דורש נסיגה מוחלטת של צה"ל מהרצועה, הפסקה מוחלטת ולא זמנית של הלחימה, וגם ערבויות בינלאומיות שיאכפו על ישראל את הפסקת האש וימנעו ממנה לחזור ללחימה בסיומה. "חמאס מתעקש שלא יהיה אף חייל צה"ל בעזה. הוא מתעקש על המשך שלטון חמאס בעזה. אין פה תנאים ותוכן שמאפשר פתיחה של משא ומתן", הוסיפו הגורמים. לחמאס יש דרישות מרחיקות לכת גם בכל הנוגע למספרי האסירים שישראל תידרש לשחרר בתמורה לשחרור חטופים. אם בעסקה הראשונה דובר על שלושה אסירים עבור כל חטוף ילד או אישה - הפעם מדובר על כמה מאות (200־300) על כל חטוף. לפיכך, בתמורה ל־136 חטופים ישראל תידרש לשחרר עשרות אלפי אסירים ולמעשה לרוקן את בתי הכלא - דבר שבישראל דוחים על הסף.
לדבריהם, מטרת הפסגה היא לייצר "זרוע חזקה ותיאום של כל המתווכים ביחד, כדי לנסות לייצר פריצת דרך לנקודת פתיחה למשא ומתן". עוד הם הוסיפו: "חייבים להתאמץ, לא להרים ידיים ולעבוד מסביב לשעון". יצוין כי יש תמימות דעים - בארה"ב, קטאר, מצרים וישראל - שצריך לעשות הכל לייצר את פריצת הדרך לאותה "נקודת פתיחה" במו"מ.
עם זאת, הגורמים הדגישו כי "אסור להשלות את משפחות החטופים" - וכי ישראל תידרש ללכת "כברת דרך אדירה ולגלות גמישות גדולה" כדי להחזיר את החטופים, ובכלל זאת הפסקת אש משמעותית, הזזת כוחות והליכה משמעותית לעבר דברים ביטחוניים שהיא תתבקש לעשות.
הפסגה מזכירה את הפסגה שנערכה בקטאר בימי העסקה הראשונה מול חמאס בנובמבר. במהלך אותה פסגה נערכו פגישות מאחורי הקלעים ודנו ב"מפתחות" העסקה (כלומר: כמה אסירים פלסטינים ישוחררו בתמורה לכל חטוף). בניגוד לאותם מגעים, בישראל אומרים כי כעת מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר מקשיח עמדות ו"נמצא באופוריה".
הפסגה בקטאר תיערך הפעם כשברקע גם העימות הישיר והחריג בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לקטאר, לאחר שהודלפה הקלטה שלו מותח על דוחא ביקורת וקורא לארה"ב להפעיל את מנופי הלחץ שלה על חמאס. דוחא הביעה מיד "זעזוע" מהדברים והאשימה אותו בפגיעה במאמצי התיווך. אמש הודיעה קטאר כי שליטה, האמיר תמים בן חמד אל־תאני, שוחח עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. לפי ההודעה הקטארית על השיחה, השניים דנו בין היתר בהתפתחויות ברצועת עזה - וביידן הביע בפניו "הערכה" על מאמציה הדיפלומטיים וההומניטריים של קטאר ברצועה.
דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ון קירבי, הודיע אחר כך כי ביידן שוחח גם עם אמיר קטאר וגם עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי - במטרה לקדם שחרור חטופים. "אנחנו עושים את כל מה שניתן ומלאי תקווה אבל לא מצפים לתוצאות מיידיות", הוסיף קירבי.
על פי דיווח בניו־יורק טיימס, המגעים להשבת החטופים מתנהלים לצד שני מסלולים רחבים יותר שבהם מעורבים לפחות עשרה ממשלים שונים ברחבי העולם בניסיונות לגבש מערך עסקאות לסיום הלחימה ולמציאות פתרון לשאלה כיצד תנוהל עזה בעתיד. כאמור, מלבד המסלול המצומצם לעסקה להשבת חטופים, המסלול השני מתרכז בעיצוב מחדש של הרשות הפלסטינית לצורך השתלטותה על עזה לאחר סיום המלחמה. במסלול השלישי, גורמים אמריקאיים וסעודיים דוחפים את ישראל להסכים לתנאים להקמת מדינה פלסטינית בתמורה ליחסים רשמיים עם ערב־הסעודית.
לפחות כרגע, המסלול הריאלי היחיד הוא זה המצומצם והמיידי, כאשר ממשל ביידן רואה בסיום המלחמה את הנושא הדחוף ביותר, גם בגלל הנזק הפוליטי המתמשך שנגרם לביידן במה שצפויה להיות שנת בחירות קשה.
