חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט־1949, אוסר לפטר מילואימניק משוחרר בחודש הראשון שלאחר שירותו. עובדה זו, כמובן, לא מעניינת מעסיקים רבים בישראל, שעידכנו לאחרונה את עובדיהם המילואימניקים - אלו שחירפו את נפשם במשך חודשים - כי הם צפויים להשתחרר לאבטלה.
במספר פרסומים ב"ידיעות אחרונות" וב־ynet, חשפו בפנינו אנשי מילואים בגלוי את התופעה הקשה, הניצול של מעסיקים את היעדרותם והפיטורים הלא־חוקיים ולא־מוסריים. כעת, לראשונה, מתייחסים לתופעה בממשלה ומבטיחים לטפל בה: "אני לוקח את הנושא כפרויקט בטיפול אישי שלי", אומר שר העבודה יואב בן צור: "כבר למעלה ממאה ימים שמיטב בנינו ובנותינו עזבו את מקום עבודתם לטובת המערכה מול אויבנו, מערך משרתי המילואים הוכיח את עצמו כעמוד השדרה המרכזי בביטחונה של ישראל. אפעל בכל דרך משפטית כדי למנוע פגיעה בהעסקה, ובזכויות של משרתי ומשרתות מילואים ובני זוגם".
בהתחשב בכך שהמלחמה תימשך לתוך השנה הקרובה על המדינה למצוא פתרון שיגן על רצף ההעסקה של הלוחמים ואף יתמוך ויאפשר למעסיקים להמשיך לנהל את החברות ומקומות העבודה במציאות זו.
"בעקבות הפרסום הגיעו אלינו פניות בנושא, ואנחנו מבקשים מחיילי מילואים נוספים ליצור איתנו קשר גם תוך כדי השירות”, קורא מאיר דוד, ראש מנהל אכיפה של חוקי עבודה במשרד העבודה: “במידה שרמזו לכם שרוצים לפטר אתכם, פנו כדי שנסביר לכם את זכויותיכם. גם מילואימניק שיפוטר לאחר 30 יום מהשחרור" (התקופה שבמהלכה החוק אוסר לפטר משרת מילואים - על"א), "צור איתנו קשר כדי לבדוק האם נעשתה עבירה".
עו"ד שבות רענן מפורום נשות המילואימניקים אומרת שגם ההגנה הקיימת על משרתי המילואים אינה מספיקה: "אנחנו מברכות על הנכונות של משרד העבודה להגן על לוחמי המילואים, אבל על המחוקק לדאוג להגנה מקיפה יותר מזו הקיימת כיום בחוק. אנחנו דורשות להאריך את תקופת ההגנה מפני פיטורין ל־90 יום למילואימניקים, ו־60 יום לבני ובנות הזוג שלהם. חשוב גם לדאוג למניעת אפליה בראיונות עבודה. כבר היום נשאלות נשים רבות שמחפשות עבודה אם הן נשואות ללוחמים. אסור להפוך את נשות המילואימניקים למועסקות סוג ב'", אומרת עו"ד רענן.
פניות נוספות שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" בעקבות הפרסום מעלות נקודה נוספת: מילואימניקים שאחרי כ־100 ימי שירות נשלחים הביתה לתקופה קצרה, וכבר יודעים שיחזרו לשירות בקרוב בצו נוסף. במידה שהם מפוטרים, תקופת הביניים הזו משאירה אותם באזרחות בלי עבודה, וכיוון שצו המילואים נסגר - הם לא יקבלו סיוע מהמדינה, וגם לא יקבלו אבטלה כי אין להם רצף עסוקתי. במצב זה הם גם לא יכולים להתחיל לחפש עבודה חדשה, כי הם יודעים שבקרוב יזומנו שוב. הווה אומר, אוכלוסיית הלוחמים נשארת ללא הכנסה, למרות ששכר הדירה, החשבונות והכלכלה ממשיכים לרדת מחשבון הבנק.
משרד העבודה עידכן את "ידיעות אחרונות" בתגובה כי בכוונתו להשקיע את מרב המאמצים כדי להביא את לשון החוק לכלל חיילי המילואים.
מה אפשר לעשות?
עובד שפוטר בתקופת שירות המילואים או במהלך 30 הימים מיום סיום המילואים ללא היתר, הפיטורים בטלים והעובד רשאי לפנות לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, ואף לתבוע את המעסיק בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. ועדת התעסוקה רשאית לפסוק לעובד פיצוי בגובה של עד פי חמישה משכרו החודשי. כמו כן, העובד רשאי לפנות בתלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה. למשרד העבודה הסמכות להטיל עיצומים כספיים בגובה של 39,770 ש"ח על כל הפרה או להגיש כתב אישום בגין עבירה זו.
לשאלות בנושא זכויות עובדים ניתן לפנות למוקד זכויות עובדים במשרד העבודה בטלפון *3080 או במייל
מוזנחים. לוחמי צה"ל בעזה (אילוסטרציה - למצלומים אין קשר לכתבה) | צילום: דובר צה"ל
