אחרי שבועות ארוכים של שיקום מפציעתו הקשה, כשמרדכי שנוולד יכול היה סוף־סוף לצאת מבית החולים לביקור בביתו, הוא לא ידע כיצד יצליח לעלות במדרגות התלולות לדירה הקטנה שבנה בשנה שעברה על גבי המשאית שחונה בחצר בית הוריו שבמודיעין.
שבועיים לאחר פרוץ המלחמה הוא נפצע באורח קשה מאוד, מירי נ"ט בעת שנלחם לצד חבריו ליחידת מלא"ר (יחידת מלך האריות), יחידה מובחרת מסווגת בחיל השריון. הם אלו שפנו לאנשי עמותת “מהנדסים ללא גבולות” שקיבלו את פניו ביום שישי בשבוע שעבר והנגישו את הבית כדי שיוכל לעלות אליו ולהסתובב בו בבטחה.
"הם מדהימים, כאילו הגיעו משום מקום ודאגו שאוכל להגיע לכאן בנוחות במהלך השיקום", סיפר שנוולד. במשך לא יותר משעה מתנדבי העמותה התקינו בביתו מאחזי יד ומעקות וסידרו את הבית בצורה הנוחה ביותר עבורו. "עד עכשיו הייתי זקוק לחבר או מישהו שיתמוך בי מהגב כדי שלא אפול", אומר שנוולד, "ועכשיו אני יכול להיכנס לבד למשאית, לבית שלי".
ואם זה לא מספיק, גלית, מנהלת צוות המתנדבים, השתלטה לו על המטבחון הקטן והכינה לו ארוחת בוקר מפנקת. "הוא מתרוצץ עם זוג קביים וכולו מתיקות ולב ענק", היא אומרת. "11 מתוך 12 הצלעות שלו נשברו, ואת חייו הוא קיבל בנס". שנוולד, מצדו, בטוח שאמצעי ההנגשה שהותקנו בביתו הם זמניים בלבד. "אני מתכוון לחזור להיות כמו קודם, אבל אי־אפשר לדעת מתי זה יקרה", הוא מסכם. "עצם זה שהקדישו לי את הזמן ונתנו לי את הביטחון להגיע הביתה, זו חוויה עצומה".
בסוף השבוע הוא מתכנן לפרוס גלגלים ולצאת מחניית הוריו לדרך חדשה, עם עצירת ביניים בתחנה הזמנית הבאה - חניית המרכז השיקומי 'שיבא' בתל השומר.
מיזם ההנגשה הראשונית שמובילים בעמותת “מהנדסים ללא גבולות” בשיתוף בית החולים השיקומי בית לוינשטיין התחיל להתגלגל רק בשבועות האחרונים, ועד כה הם קיבלו יותר מ־150 פניות. "משרד הביטחון וקופות החולים נותנים תמיכה רבה לפצועי המלחמה במערכות השיקום", מסבירה מיכל דולב, מנכ"לית העמותה. "אבל הם נכנסים לתמונה בעיקר בתום תקופת השיקום. הבנו שאין גוף שיכול לעזור לפצוע להשתחרר לכמה שעות הביתה או לסופ"ש, לבקר את החברה או לקפוץ לסבתא. בתיאום עם בתי החולים הם פונים אלינו, ואנחנו דואגים להוציא לבתיהם צוות שמכין את הבית לבואם ומתקין מאחזי יד, רמפה, לחצן מצוקה ועוד".
היום יקיימו מהנדסי העמותה סמינריון הכשרה למתנדבים נוספים לטובת המיזם המקומי, זאת לאור העלייה בכמות הפניות לסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי שבימי שגרה מוביל פרויקטים גדולים במחנות פליטים באפריקה, בסיוע לילדים במקומות שאין בהם מים ראויים ועוד. "בפרויקט הזה לוקחים חלק כ־300 מתנדבים ומתנדבות, כולם מהנדסים או בעלי יכולות טכניות שעברו הכשרה מיוחדת", אומרת קורן. "הידע הטכני קיים, אבל אנחנו מטמיעים בהם את צורכי הנכים, התקנים הבטיחותיים הנדרשים לאמצעי ההנגשה ונותנים להם כלים לסיוע ושיח עם בני המשפחה בבית, מתוך מטרה להקל על ליבם ולהעניק להם גם אוזן קשבת ולא רק ידיים עובדות".
