בשבוע הבא יהיה עברי לידר בן 50. אבל במקום לציין את יום ההולדת העגול ואת הקריירה המרשימה במסיבה חגיגית, לידר מצא עצמו מגויס מהיום הראשון למלחמה ומוקף במעגלי אבל, הלוויות, אזכרות, ביקורי ניחומים.
אחד מהנופלים היה קרוב אליו במיוחד. ב־7 באוקטובר איבד לידר את אביב ברעם, חברו הקרוב ומנהל הבמה שלו. ברעם ז"ל, תושב כפר עזה, נהרג כשלחם עם כיתת הכוננות של הקיבוץ. בראיון ל־"7 לילות" שיתפרסם ביום שישי מספר לידר: "ההלוויה של אביב זה לא דבר שחשבתי שאעבור יום אחד. הרגשתי שאיבדתי אח. כשאומרים תמונת ניצחון, אני לא מבין מה זה אומר. אם תהיה תמונת ניצחון אביב יבוא להופעה הבאה? מה זו בכלל תמונת ניצחון? כשאני נתקל ברוע כזה קיצוני של בני אדם בצד השני, זה מעציב אותי מאוד. מאז המלחמה אני כבר לא שר יותר ש'אולי האויב הוא בעצם חבר'. נגמר. המשפט הזה מת".
ב־2019 נולד בנו של לידר, אלבי, לאם פונדקאית בארצות־הברית. עכשיו מגלה לידר שבעקבות החלטת בג"ץ לתיקון בחוק הפונדקאות, הוא החל עם בן זוגו יונתן מצ'ניק בתהליכים להבאת ילד שני לעולם, הפעם באמצעות אם פונדקאית ישראלית. "אלבי אמר שהוא רוצה אח או אחות וזה יהיה פנטסטי לעשות את זה בישראל, חוויה אחרת לגמרי. אתה יכול להיות מעורב ממש, ללכת לכל בדיקה עם הפונדקאית ולראות כל אולטרסאונד. תודה לבג"ץ, זה היה מאבק חשוב מאוד עבורי אישית", הוא אומר.
את גיל 50 מקבל לידר בחיבוק. "אין הרבה מחשבות על הגיל. אני מרגיש במקום מאוד טוב בחיי. אני אוהב את ההתבגרות. אתה נהיה יותר חכם בסוף, יותר מבין את העולם. מרגיש סופר־בר מזל, ממש. בכל המובנים. בקריירה ובמעגל החברים. הדבר היחיד שהטריד אותי בשנה האחרונה זו המציאות הישראלית. שמע, המציאות הגדירה את חגיגות ה־50 שלי מחדש".
