רב סמל יעקב אביעזרי (24) גדל בביתר־עלית במשפחה חרדית "קלאסית" - הבנות במדרשה, הבנים בישיבות בלב ירושלים. כשהיה בן 15 העולם שבחוץ סיקרן אותו, והוא קנה סמארטפון.
אחרי שלמד בישיבה תיכונית והשלים שלוש שנות תיכון בשנה, החליט להתגייס. "כל הבנים שיכלו להיות לוחמים נהיו מורעלים על גולני וגבעתי, ולבני הישיבה הציעו שלוש אופציות - מודיעין, רבנות ותקשוב".
יעקב בחר בתקשוב, והגיע לגדוד הקשר של פיקוד דרום. אחרי שירות שבו למד רבות על תחום המחשבים והתמקצע בו, החל לעבוד בחברת בת של רפאל ונרשם לקורס חובשים של מד"א. מחובש התקדם לנהג אמבולנס והוסמך לראש צוות. בסוף השבוע של שמחת תורה לקח איתו אמבולנס הביתה לכוננות.
"ב־7:00 התקשרו אליי וביקשו שאצא לאירוע שנשמע חריג", משחזר יעקב. "תוך כדי נסיעה מעדכנים על דיווחים על ירי ואומרים לנהוג במשנה זהירות. הגעתי לשטח עם המון ניידות, ירדתי מהאמבולנס ופתאום ראיתי חבר באמבולנס אחר צועק עלי 'יא דפוק, תשים קסדה, אנחנו במלחמה'". כך התחילו 48 שעות שבהן יעקב וחבריו פינו תחת אש פצועים לבתי החולים ולמסוקי מד"א וחיל האוויר.
במקביל לטיפול בפצועים, יעקב קיבל צו 8, וב־9 באוקטובר עלה על המדים האחרים שלו. "אני עובד בפלוגה שמתמחה בפיתוח מערכות מבצעיות ואוספת מידע קריטי ללחימה. ביום אני במשמרת בצבא, ואז עושה משמרת במד"א. אני עם אמבולנס צמוד אליי כבר ארבעה חודשים 24/7, נע על הציר בין צה"ל ומד"א, וזאת באמת גאווה עצומה".
