אני מקווה לקיום עיסקה שתביא סיום לכל אירוע ההפקרה הנורא - שהחיים החטופים ישובו מיידית לחיק משפחותיהם לשיקום וטיפול, והנרצחים לקבורה באדמת ישראל.
אין להשאיר מאחור אף אחד.
תמיר אהב את הקיבוץ כי הוא אהב לחיות קרוב לסבא, הוא אהב לחיות עם החברים שגדל איתם, הווי של בני קיבוץ שגדלו ביחד וגידלו ביחד את ילדיהם. זו היתה אחת הגאוות של ניר עוז, דור שלישי ורביעי ממלא את שבילי הקיבוץ.
1 צפייה בגלריה
("הווי של בני קיבוץ שגדלו יחד". תמיר אדר ז"ל, חוגג בחתונה לצד דולב יהוד שנחטף לרצועה וג'וני סימנטוב ז"ל שנרצח)
השרשרת נשברה. לא נוכל לחבר אותה מחדש כשתמיר וחבריו עוד שם.
אני רוצה את הכוח לחבר את החוליות שנשארו, להשיב את החוליות החסרות, לזכור את תמיר ואביב ורביד וג׳וני ותמר ומיה שחיו בהווי משותף ותרמו לקיבוץ ניר עוז בעשייה ושמחה. לזכור את כל ותיקי הקיבוץ שנרצחו ואהבו את נוכחות הצעירים בקיבוץ.
אסון אישי וקהילתי שחברו להם יחדיו.
121 ימים יותר מדי.
מתגעגעת, כואבת, מחויבת.
יעל אדר היא אימו של תמיר אדר, שגופתו מוחזקת בשבי חמאס.
