וביום השמיני (או התשיעי?) להמתנה לתגובת חמאס, וישבו פרשני ופרשניות חדשות קשת באולפן. וידסקסו ארוכות אם ראש הממשלה "הזמין" מתקפה של השרים נגד הסכם שלא קיים. ויצחקקו על התלונות של השר איתמר בן גביר נגד תדרוכים מסביבת בנימין נתניהו, משל קרו הדברים בימים אחרים ורחוקים, שבהם עוד היה משהו משעשע בטמטום המסוכן הזה.
ובעודם מתחרים באליפות העולם לפאנצ'ים בסגנון סחי מעורב, ויפרסם נתניהו סרטון מעוד ביקור לוחמים. ויאמר נתניהו, כמו האדם היציב מאוד שעומד בראש המערכה, שלפני מספר הימים הוא קיבל "כובע ועליו שתי מילים". ויתגלה כי למרבה התדהמה המילים הן לא "הבריכה משופצת" אלא "ניצחון מוחלט", ממש כמו שנכתב על הכובע שחבש דוברו. וימשיך נתניהו לומר "ניצחון מוחלט" בתחילת, באמצע ובסוף כל משפט, אך את הכובע משום מה לא הניח על פדחתו. ויימנע מאזכור החטופים והחטופות. למה? כובע.
ועוד זה מדקלם וזה בא: ותסתיים ישיבת סיעת הליכוד, וימתינו הכתבים באולפן לטקס "ציטוטים מישיבת סיעת הליכוד". ויינתן האות ויעטו על פניהם את הארשת המזועזעת אך חגיגית, כמצוות מלומדים נאמנה לקראת קפיצת הראש התקופתית לתוך ביצת הג'ורה הכי מהבילה במזרח התיכון. ויעלו על המסך את התמלול מהדיאלוג המלבב, המחכים והאינטלקטואלי בין הח"כים דודי אמסלם וטלי גוטליב. וייאנח רפי רשף באופן סטנדרטי לחלוטין. וישאל את דפנה ליאל כיצד הגיב נתניהו למשמע הטיעון המנומק "אתה מריח מוודקה". ותשב לו ליאל בחיוך נבוך, ותאמר שנתניהו בחר את גוטליב אישית לרשימת המפלגה. ותשכח לציין שגם גוטליב וגם בנו של נתניהו הפיצו זה עתה סרטון קונספירציה שהתגלה כפייק, כלומר עולם כמנהגו.
ויהי ערב בישראל ובוקר במיאמי. וימשיכו בערוץ 14 להתנפל על ההסכם שלא קיים תוך הפיכת החטופים והחטופות לנזק אגבי בשירות האומה. ויבטיחו שעם רדת החשיכה יבוא "ברדוגו עם כל הפרטים על ניסיון הפוץ' הפוליטי". ויצחקו הצופים והצופות שיודעים שלא כך כותבים "פוץ'". בתעתיק הזה המילה נשמעת כמו שם של כלב. ויזעק שמעון ריקלין נגד ארה"ב וקטאר ובנק לאומי ואלוף פיקוד מרכז ו"הכסף הגדול שמשמן פה הרבה מאוד בכירים, לכן אתם שומעים את הדעות המופרכות שלהם, ולא אכפת להם לחזור על השטויות שלהם שוב ושוב", שזאת תלונה די מצחיקה בערוץ שהקים מיליארדר לטובת דמויות כמו בועז גולן ודנה ורון.
ויצלצל השעון לאמור שבע בערב, וחמאס טרם מצא פקס. ויעלה שר הביטחון ויאמר את מה שאיש לא צפה: צה"ל קורע לכולם את הצורה, הלחץ ישחרר חטופים והיינו ככה קרובים לסינוואר. ויקטעו בערוצים את השידור מחשש שקרתה תקלה וזו ההצהרה מלפני שבוע. או שבועיים. או חודש. וישודרו המהדורות. ואז ריאליטי. ונטפליקס. וכדורגל. חיפה-תל־אביב. "הקלאסיקו הישראלי". כלומר חארטה. כמו כל היום הזה, וגם מחר.
בקטנה
בפרסומת של הערוץ החדש "רלוונט" מודיעים לצופים ולצופות ש"מגיעה לנו מציאות חדשה" והערוץ הוא זה שמספק אותה. מהתיאור היומרני בלשון המעטה, שמופיע על רקע צילומי סטילס (דרך משונה ביותר לשווק טלוויזיה), אפשר עוד בטעות לחשוב שסטיב ג'ובס קם לתחייה והחליט להשקיע במיזם. וכל הפומפוזיות הזאת בשביל מה? אוסף תוכניות רדיו מצולמות וליאור שליין. "מציאות חדשה"? זאת אפילו לא מציאות כחדשה.
