בסוף אוקטובר 2023 יצא צה"ל לתמרון קרקעי בעומק רצועת עזה, והגיע למקומות שבהם חיילים ישראלים לא דרכו מזה שלושה וארבעה עשורים.
בעקבות העובדה שגם בצבא לא דמיינו – כפי שהתווה הדרג המדיני לאורך שנים – אפשרות של כיבוש הרצועה ומיטוט שלטון חמאס, בפיקוד הדרום לא הייתה כל תוכנית אופרטיבית למהלך כזה. ביחס לתוכנית שגובשה במשך כשבועיים בלבד, הכוחות עומדים בצורה טובה בחלק ניכר מהמשימות שהוטלו עליהם, בלוחות הזמנים שנקבעו מראש - ובמחירים סבירים יחסית (ראו תרשים).
אחרי שהכריע 17 מתוך 24 גדודי חמאס, בימים אלו מתמרן צה"ל רק בחאן־יונס, מול הגדוד המערבי של חטיבת חמאס המקומית, שנחשב לאחרון שטרם הוכרע. בימים שנותרו לפעולה ינסו כוחות אוגדה 98 להשיג שתי מטרות מרכזיות במשימה שקיבלו: הגעה לבכירי חמאס וחיסולם, שכן רובם עדיין בחיים, והגברת המאמץ לאתר ולחלץ חטופים. בשני נושאים מרכזיים אלו – חיסול הבכירים וחילוץ חטופים, צה"ל לא עמד במשימתו עד כה, לפחות לא באופן ישיר.
צה"ל פגע קשות בתעשייה הצבאית של חמאס, שפיתחה וייצרה מאות אלפי אמצעי לחימה מסוגים שונים. הלוחמים הגיעו לרוב הבסיסים התת־קרקעיים האלו ולרשת המנהור שמחברת ביניהם, מבלי שהיה לגביהם מודיעין מקדים לפני 7 באוקטובר.
אך לצד ההישגים הטקטיים שנצברים ע"י הלוחמים בשטח, אין התקרבות אפילו לניצחון אסטרטגי. בממשלה מסרבים לדון במחליף לשליטה על שני מיליון עזתים לאחר צאת כוחות צה"ל, וחמאס ממלא את הוואקום ומגלה סימני משילות מחדש בשטחים שבהם צה"ל סיים לתמרן.
225 חללים יש לצה"ל בתמרון הקרקעי. ביחס למלחמות עבר ולאורכן, מדובר במספר שנחשב לנמוך. מחיר קריטי לא פחות הוא מחיר הפגיעה בעורף: חמאס שיגר אלפי רקטות לערים הגדולות וטבח ופגע באלפי ישראלים בפלישתו הרצחנית ב־7 באוקטובר לנגב המערבי. מערכות ההגנה המתקדמות של חיל האוויר שמנעו אלפי אתרי הרס, משמעת הציבור להוראות פיקוד העורף והעמקת הפגיעה האנושה בחמאס ע"י הכוחות בעזה, איפשרו חזרה יחסית לשגרה מלאה בעורף, תפקוד חוזר בנתב"ג ומשק פתוח ופעיל.
ומה הלאה? תוכנית לתמרון ברפיח והכרעת חטיבת חמאס המקומית, שבסיכוי לא מבוטל מארחת כעת בכירים בחמאס שנמלטו אליה, כבר גובשה.
