שמות הם הרבה פעמים גם עניין של טרנד. בשנת 1974, השם "מיה" ‑ ראשי תיבות של מלחמת יום הכיפורים ‑ הפך לפופולרי. אחרי 7 באוקטובר, כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", נרשמה עלייה בשמות כמו "בארי" ו"עוז". מתברר שברשות האוכלוסין מזהים לאחרונה טרנד נוסף, אותו הם נאלצים לבלום. לפחות ארבעה שמות סורבו לאחרונה על ידי הרשות: "ה־משיח", "מלך משיח", "משיח אלוהים" ואזרחית שביקשה לשנות את שמה הפרטי ל"אלוהית" ואת שם משפחתה ל"דין" - וסורבה במקום.
ככלל, שמות פרטיים ניתנים על ידי הורים או על ידי בגירים שמבקשים לשנות את השם שנתנו להם ההורים. במקרים חריגים יש לפקידי לשכות האוכלוסין סמכות שניתנה להם משר המשפטים לא לאשר זאת, כשיש חשש לפגיעה ברגשות הציבור או כשיש חשש להטעיה, כמו במקרה של עברייני מין מורשעים שמבקשים לשנות את שמם. במהלך השנים נפסלו שמות מגוונים ופוגעניים כמו "היטלר" או "סדאם חוסיין", וכן שמות מגוחכים כמו "הפנתר הוורוד", "עיראקי פיג׳מה", והיה גם ישראלי שביקש להוסיף לשמו 20 שמות פרטיים הקשורים לרוגע: "נועם", "שליו", "רוגע", "מנוחה" ועוד.
בדרך כלל, שינוי שם מגיע על רקעים שונים: עברות של שמות, בעיקר בידי עולים; המלצות רבנים, עצות מיסטיקנים ועוד.
הבקשות האחרונות שסורבו בהחלט מצביעות על מגמה הקשורה אולי למלחמה, שמעלה את הצורך או הכמיהה של רבים בעם ישראל במושיע או משיח. לא בטוח שהכוונה למי שמכונים כך גם בתעודת הזהות.
