חוק הגיוס החדש עולה לחקיקה בכנסת, ללא כל בשורת שוויון בנטל. להפך: הנטל רק צפוי להתרחב משמעותית – בייחוד לאחוזים הבודדים באוכלוסייה שמשרתים במילואים.
תזכיר תיקון לחוק הגיוס החדש יעלה להליך חקיקה לפי דרישת צה"ל עם הגדלה דרמטית בהיקף זמן השירות לחיילי חובה ומילואים (ראו איור), לאור צורכי הלחימה ובהסתכלות של שנים קדימה.
אחרי כשבע שנים שבהן בנים בשירות סדיר שירתו 32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים), החוק החדש צפוי להאריך את התקופה בחזרה ל־36 חודשים, כלומר שלוש שנים. לבנות, נכון לעכשיו, משך השירות לא צפוי להשתנות.
בהמשך השנה צפוי להיבנות מנגנון דיפרנציאלי שיחלק את משכי זמן השירות בין אוכלוסיות המשרתים: עורפיים, תומכי לחימה ולוחמים, וכבר עכשיו ברור שתקופת שלוש השנים תכלול לכל הפחות את החיילים הקרביים והטכנולוגיים.
לאחר דיונים בצה"ל ומול האוצר הוחלט שהחוק יוחל רטרואקטיבית גם על חיילים שכבר נמצאים בשירות חובה – לכל הפחות על הלוחמים שכבר גויסו לפני המלחמה ל־32 חודשים. בצבא מתכננים לשפות את אותם לוחמים במעין שכר קבע ראשוני (5,000–8,000 שקלים לחודש) על תקופת ההשלמה לשלוש שנות שירות.
הארכת השירות תהיה משמעותית במיוחד גם למשרתי המילואים: גיל השחרור משירות מילואים לחיילים יוארך מ־40 ל־46, ולקצינים הוא יועלה ל־50. גיל ההתנדבות יוארך ל־66.
אך לא רק גיל הפטור לחיילי המילואים יוארך, אלא גם משך השירות שלהם. בניגוד למודל שירות המילואים התלת־שנתי, שהמקסימום בו היו 21 ימי תעסוקה מבצעית באחת משלוש השנים, החוק החדש צפוי להאריך את מספר הימים ביותר מפי שניים.
לפי החוק החדש, חייל מילואים ישרת 42 ימים מדי שנה, מפקד – 70 ימים, וקצין – 84 ימים.
התיקון לחוק יאפשר לזמן את לוחמי המילואים כבר מהשבועות הקרובים תחת החוק החדש, וכבר לא בצו 8.
באוכלוסיות כמו חרדים וערבים, חוק הגיוס החדש לא צפוי לגעת.
באכ"א מתכננים להגדיל את מערך הקבע מ־40 אלף ליותר, עקב צורכי הביטחון, והכוונה היא להילחם על השארת מוקדי הידע וגורמי החימוש השונים. ההערכה באכ"א היא שיהיה צורך ב"צבא גדול, מיומן וחזק", ולא ב"צבא קטן, חכם וזול". כך למשל גדודי החי"ר והשריון צפויים לגדול לפחות ב־20 אחוזים.
לאור הפצועים והחללים הרבים יש צורך מיידי בגיוס 1,400 חיילים נוספים כבר במחזור מארס הקרוב, והם יגיעו בעיקר מקיצור המכינות הקדם־צבאיות ושנות השירות, ומעט יחסית מישיבות ההסדר הגבוהות. באופן כללי מעריכים באכ"א שלשנים הבאות יהיה צורך בעוד כ־34 אלף משרתים נוספים, ביחס לתכנון שקדם למלחמה, לאור צורכי הביטחון והנפגעים הרבים במלחמה.