הדרישות של חמאס במשא ומתן לעסקת החטופים, שלכאורה נועדו להתניע את המהלך לשחרורם, הן דרישות חצופות ויהירות שמדינה חפצת חיים לא יכולה לעמוד בהן - ולכן עלינו לדבוק בסירוב המוחלט מולן.
אסור שנתבלבל: ארגון המרצחים הנפשע הזה לא יתגמש בהמשך הדרך. עד הרגע האחרון הוא ידרוש בתמורה לשחרור החטופים את סיום המלחמה, נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה, המשך השליטה של יחיא סינוואר וחבורתו וחזרה של יותר ממיליון תושבים לצפון הרצועה, וזאת בנוסף לשחרור של יותר מאלף מחבלים, בהם רבים עם דם של ישראלים על ידיהם. לכך איש לא יוכל להסכים.
ימים אחדים אחרי שגלעד שליט שוחרר מידי חמאס הצביע עליי אביו, נועם שליט, והאשים אותי בכך שהבעתי דעה נחרצת נגד העסקה לשחרורו. כעת, המחיר שאנחנו נדרשים לכאורה לשלם גבוה בהרבה מכל מה שהוסכם בעבר בסופם של משאים ומתנים מול ארגוני טרור. הדרישות של חמאס, אם ייענו בחיוב, ישמטו את השטיח מתחת למטרות שלשמן יצאנו להילחם, ושעבורן סיכנו עצמם רבים כל כך, שחלקם אף שילמו בחייהם. אם סינוואר ישיג את מבוקשו ויכתיב לנו את הכללים לשחרור החטופים והחטופות, המשמעות היא שהוא יצא מנצח מהמלחמה הזו. לזאת לא ניתן להסכים, ולכן חייבים להתעקש: לא בכל מחיר.
זעקתן של משפחות החטופים לממשלה שהפקירה את יקיריהם צודקת. אין צודקת ממנה. אבל, עם כל הכאב והצער, יש להפריד בין הדרישה מנתניהו וממשלתו לקחת אחריות על מחדליהם, לבין המערכה הצבאית - שבה צה"ל וכוחות הביטחון צריכים להמשיך בהכרעת חמאס, כדי להבהיר למשטר האייתוללות באיראן ולנסראללה בלבנון שאנו מדינה שמנצחת במלחמותיה.
יש להפריד בין הדרישה מנתניהו וממשלתו לקחת אחריות, לבין המערכה הצבאית - שבה יש להמשיך בהכרעת חמאס, כדי להבהיר לאויבינו שאנו מדינה שמנצחת במלחמותיה
