זה לא הכלכלה, ממש לא. בגלוי, בלי כחל וסרק, סוכנות דירוג האשראי מודי'ס החליטה להוריד את הדירוג של ישראל בגלל הסיכונים "הביטחוניים, מדיניים והפוליטיים" שהתחדדו וגברו, לדעתה, כתוצאה מהמלחמה בחמאס ברצועת עזה ובחיזבאללה בגבול הצפון. זה ההיגיון של הורדת הדירוג וזה הנימוק המרכזי לכך, לפי דברי ההסבר להחלטה שפירסמה הסוכנות עצמה.
האפשרות הבלתי־סבירה - גם לפי מודי'ס - שישראל לא תעמוד אי שם בעתיד בפירעון חובותיה לא מוזכרת על ידה כלל. אדרבה, מודי'ס מחלקת שבחים משמעותיים לכלכלת ישראל על שהצליחה להיחלץ "בסדר גמור" גם מההשלכות של המלחמה העכשווית. את הצעת התקציב הממשלתית נמנעת מודי’ס מלבקר (לא את הכספים הקואליציוניים ולא את סדר העדיפויות), ולמעשה היא משבחת גם אותה, כמו גם את בנק ישראל, את המערכת הבנקאית את ומה שמכונה על ידה "נזילות גבוהה של הממשלה". אם הצעדים הכלולים בתקציב, בצד המיסים ובצד הקיצוצים, יוצאו במלואם אל הפועל, כותבים כלכלני מודי'ס, "הם עשויים לצמצם את הגירעונות ולפצות על הגידול בהוצאות הביטחון ובתשלומי הריבית". ולסיכום: "המסגרת המקרו־כלכלית והמוניטרית של מדינת ישראל איתנה".
זו לא הכלכלה, אם כן, שהניעה את מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל. מה כן? המלחמה - מובן מאליו שדירוג אשראי של מדינה יורד כשמלחמה עקובה מדם מתפרצת בגבולה הדרומי והרחבתה הדרמטית לגבול הצפוני ממשית מאוד - והממשלה. מודי'ס מפקפקת בהצלחת גישתה של ממשלת ישראל לשחרור החטופים, מזהירה מקביעת יעדים לא ריאליים ללחימה ומודאגת במיוחד מהעדר מדיניות ברורה ומוסכמת ליום שאחרי. "ההצעה המקיפה המשותפת של ארצות־הברית ושכנותיה הערביות של ישראל לפתרון ברצועת עזה", מסבירה מודי'ס, "יכולה הייתה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל". דחייתה על ידי הממשלה, לעומת זאת, החלישה את ישראל מכל הבחינות - והיא בעוכרי המשק הישראלי. להערכת אנשי מודי'ס, אי־השקט החברתי, הבקיעים בלכידות הפנימית וההקצנה הפוליטית צפויים לכן להתעצם "אחרי שיתפזר קבינט המלחמה" - כלומר, אחרי שהמחנה הממלכתי תפרוש מהקואליציה. אלו הסיבות שבגינן מודי'ס מורידה את דירוג האשראי כעת, ומצרפת תחזית שלילית לעתיד.
נכון, המלחמה ללא ספק החלישה את החוסן הכלכלי שלנו. הוצאות הביטחון זינקו ואי־הוודאות בעסקים ובהשקעות קפצה מדרגה. מה שלא נפגע זו היכולת של ישראל לשלם את חובותיה במלואם. יש לישראל עודף ענק של נכסים במטבע חוץ, מעל ל־200 מיליארד דולר, ורמה דומה של רזרבות. המשק הישראלי נהנה בקביעות מעודף גדול בחשבון שוטף במאזן התשלומים הבינלאומי. למרות המלחמה, היחס בין חובות המגזר הציבורי לתוצר המקומי עדיין לא דרמטי - כ־62% - והוא לא יכביד במיוחד על האזרחים גם בשיאו הצפוי בעוד שנה. אלא שמודי'ס לא מתרשמת מדי מהנתונים האובייקטיביים הללו - הפעם היא לא הנפיקה בעצמה תחזיות מקרו־כלכליות - ומתמקדת במשהו אחר: בהידרדרות הקיימת והחזויה, לדבריה, במצבה הביטחוני והאזרחי של ישראל ובסיכונים להחלשת המוסדות של המשטר הדמוקרטי שלה.
ההתמקדות - "המתודולוגית" - של מודי'ס בביטחון, במדיניות, בפוליטיקה ובחברה, נכונה ככל שתהיה, משמשת גם עדות לשינוי שחל בסוכנויות לדירוג אשראי. תפקידן המסורתי היה לנסות לכמת את מידת הסיכון של הגוף המדורג - עסק או משק - ואת סיכוייו לא לעמוד בעתיד בפירעון חובותיו. עם זאת, עם הזמן החלו הסוכנויות לדירוג אשראי לראות את עצמן כבית דין גלובלי גבוה לכלכלות לאומיות. הן מחלקות ציונים לא לאשראי של המדינה אלא למדינה באשר היא, משימה מורכבת הנחשבת לגדולה עליהן ועל משאביהן. שאפתנות־היתר פגעה באמינות הדירוגים והפכה אותם לאירועים רבי־מלל אך מעוטי השפעה, כפי שנמצא במחקרים רבים. מותר לכן לשער שגם להחלטת מודי'ס על ישראל לא תהיה השפעה כלכלית משמעותית, לא על הריבית ולא על שער השקל, אף שמקצת הישראלים עלולים להיסחף למחוזות של חרדה ופעילות פיננסית נמהרת.
שר האוצר סמוטריץ’ פרסם אמש תגובה היסטרית להודעת מודי’ס, שלפיה החלטתה היא “מניפסט פוליטי”, ולמעשה מנשר פוליטי־תבוסתני־שמאלני. אין בכך שום אמת, אפילו לא גרגר. מודי’ס משגרת לאזרחי ישראל מסמך ביקורתי־מקצועי מנומק היטב על מדיניותה של ממשלת נתניהו־סמוטריץ’־גולדקנופף מתחילת כהונתה בכל תחומי חיינו כאן. המדיניות הזו מזיקה לישראל, מזיקה לאזרחיה, מזיקה לניהול המלחמה, מזיקה לשלטון החוק ובסופו של דבר משליכה לרעה גם על הכלכלה. זו לא פוליטיקה, השר סמוטריץ’. אלו עובדות.
