חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הודיעה שלשום על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה A2 (מרמה של A1), ואף הוסיפה להורדת הדירוג "תחזית שלילית", שעלולה להוביל להורדת דירוג נוספת. מה המשמעויות של דירוג אשראי בכלל ושל ההחלטה הנוכחית, ואילו נושאים סוכנות הדירוג מציינת שהשפיעו לרעה על ההחלטה - ומה היא דווקא מציינת לטובה? "ידיעות אחרונות" עושה סדר.
מהו דירוג אשראי?
דירוג אשראי ניתן למדינות, לחברות ולאנשים. הוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול. הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית, למשל, אם הוחזרו תמיד חובות בזמן; מצב הנכסים של נוטל ההלוואה, אם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים או נכסים ששווים כסף; ההון העצמי, למשל, אם יש למדינה נכסים רבים או לאזרח מניות; והיקף התחייבויות קיימות. כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול. כאשר דירוג האשראי יורד, הריבית על הלוואות למעשה עולה והעול הכלכלי על נוטל ההלוואה - שהוא למעשה אזרחי מדינת ישראל במקרה זה - מזנק.
מהי המשמעות המעשית של הורדת דירוג האשראי של ישראל?
הורדת הדירוג צפויה לייקר את הריבית להלוואות שנאלצת המדינה ליטול עקב המלחמה בחזית הדרום ואי־השקט בחזית הצפון. כמו כן תתייקר לכן הריבית גם לחברות הישראליות ולמשקי הבית. בשווקים מתמחרים את ישראל כבר תקופה ארוכה יחסית במחיר גבוה יותר, משום שהעולם ער לסיכונים שבמלחמה וגם לאי־היציבות הפוליטית והחברתית בישראל עוד לפני המלחמה, על רקע המהפכה המשפטית. לכן, גופים מרכזיים מובילים רבים העלו כבר את הריבית על הלוואות לישראל.
מה מדאיג בהחלטה הנוכחית?
למרות שבפועל השטח כבר תימחר את הורדת הדירוג, כעת החשש הוא שההחלטה תבסס את ישראל ברמת הדירוג הנמוכה יותר - ולתקופה ארוכה. במודי'ס ציינו בדוח החמור שפירסמו כי הם צופים שלישראל יהיה קשה להעלות את הדירוג בחזרה גם אחרי שהמלחמה תסתיים. בנוסף, החברה הזהירה כי ייתכן שהדירוג ימשיך לרדת ככל שהיא תשתכנע שהמצב בצפון מסלים וכן שהתנהלות הממשלה לא נותנת מענה מספק למצב.
האם תהיה להורדת הדירוג השפעה על המחירים בארץ?
הורדת הדירוג עלולה להוביל, לפחות זמנית, לירידה בשערי המניות בבורסה של תל־אביב ולהחליש בעת הקרובה את השקל אל מול המטבעות הזרים. מצב כזה עלול להביא לעליית מחירי היבוא, בין השאר של חומרי הגלם, ולצורך להעלות מחירים. אם השקל, למשל, יופחת באחוזים אחדים, יהיה כנראה צורך לייקר בפעם השלישית את מחירי הדלק כבר בעוד שלושה שבועות.
ראש הממשלה טען שההחלטה נובעת מהמלחמה. האם יש צדק בדבריו?
זו טענה ממש לא נכונה. מצבה הכלכלי של ישראל הורע אמנם בעיקר בשל המלחמה, אולם הממשלה לא עשתה די למנוע את הגירעון העצום והיא גם אחראית לפגיעה במערכת המשפטית (ביטול עילת הסבירות). במודי'ס מציינים בדוח שרק בית המשפט העליון מנע את הפגיעה הקשה של הממשלה ברגע האחרון.
בנוסף, נתניהו טען בתגובתו כי "הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח". מודי'ס, מנגד, טרחה להבהיר בדוח שפירסמה כי זה ממש לא בטוח, ואף ציינה שהדירוג עלול דווקא להידרדר. "באופן כללי, השפעות העימות בעזה על פרופיל האשראי של ישראל יתפרסו על פני תקופה ארוכה, ייתכן שהרבה מעבר לתקופת הלחימה הפעילה", נכתב, "ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה והמימון הציבורי עלולים להתגלות כחמורים יותר מכפי שהחברה מעריכה כיום".
