עלייה בהרעלות חיות בר: מתחילת נובמבר 2023 ועד תחילת 2024 זוהו 16 מוקדי הרעלה ו־75 חיות בר מתו. זאת לעומת שנת 2022 כולה, שבה מתו מהרעלה 79 חיות בר. כך עולה מנתוני רשות הטבע והגנים.
בין השנים 2023-2022 היו 6 אירועי הרעלה בין התאריכים 1 בנובמבר עד ה־22 בינואר. בשנת 2023 עד 2024 היו 61 מקרי הרעלה בין התאריכים האלה. מה־1 בנובמבר זוהו, כאמור, 16 מוקדי הרעלה (ייתכן אירוע הרעלה אחד עם מספר מוקדי הרעלה), בהם מתו 75 חיות בר, בהן חזיר (1), נחליאלי לבן (2), דיה שחורה (5), צבי ישראלי (7, מתוכן 5 בהיריון), שועל מצוי (9), ותנים (51). בנוסף, 14 כלבים כתוצאה מהרעלה. מרבית אירועי ההרעלה שהתרחשו מתחילת הלחימה זוהו בצפון הארץ. בשנת 2022 עד 2023 מתו 27 חיות בר בלבד מהרעלות באותה התקופה.
בשנת 2022 היו 37 מקרי הרעלה ואילו בשנת 2021 היו 60 מקרי הרעלה. בשנת 2019 היו 21 אירועי הרעלה.
מנכ"ל החברה להגנת הטבע דן אלון התייחס לנושא ואמר כי "הרשות שיפרה את יכולת האיתור שלה. ולכן ייתכן ולא מדובר רק בעלייה בהרעלות אלא באיתור לאור השיפור ביכולות האכיפה והאיתור שלהן, כמו כלבים שמאתרים רעלים בשטח יחד עם מידע מודיעיני. הם מחפשים יותר. למרות שנגע ההרעלות הוא כאן ובגדול, הכלים שעומדים לרשותם הם מאוד מוגבלים".
החברה להגנת הטבע ניסתה לקדם חקיקה בנושא, כדי להקל על הליך ההרשעה של מרעילים. אלון: "אבל העסק תקוע כיום. אם רעל מאותר בשטח חקלאי מסוים, סביר להניח שאותו חקלאי ביצע את ההרעלה. יש חוסר יכולת להילחם בשימוש ברעלים האסורים לשימוש. אבל קשה לאכוף את הנושא. החקיקה נגד הרעלות לא התקדמה".
המדען הראשי של רשות הטבע והגנים ד"ר יהושע שקדי אמר כי "אף אחד לא באמת יודע למה הייתה עלייה בהרעלות. המספרים מדברים בעד עצמם. איך ולמה זה קרה זו ספוקלציה. סביר להניח שיש קשר לעובדה שיש פחות אכיפה ופחות עיניים בשטח. ובנוסף, קל מאוד להשיג רעלים בשוק".
עוד הוסיף שקדי, כי "אני חושש מהפגיעה העתידית בטבע ולא מזו שכבר הייתה. ברור שתפיסת ההגנה של מדינת ישראל נכשלה. אז יוסיפו עוד מוצבים, עוד דרכים ועוד ועוד. הנזק המצטבר יהיה יותר גדול".
