ב־1974 הטרור כבר היכה במשפחת סעדה ממושב אליפלט. אביבה סעדה (15) ז"ל, הייתה אחת מ־28 הנרצחים בטבח במעלות, שבו חדרו מחבלים לעיר. אחיה, שנולד אחרי הירצחה, נקרא על שמה – אביב. אתמול, אחרי 50 שנה, פגע הטרור פעם נוספת במשפחה, כשחלי (47) אשתו של אביב, ובנם עידן (15 וחצי), נפצעו באורח קשה מפגיעת טיל נ"ט בקריית־שמונה.
"הם נסעו לעשות עגיל לעידן", סיפר אתמול האב, אביב. "היה לו עגיל, והוא פחד שהחור נסתם. הוא ביקש ממני שאקח אותו ואמרתי לו 'אין בעיה'. לא חשבתי לרגע, כי אצלנו במושב, באליפלט, הכל רגיל. אמרתי לו שאני אקח אותו, אבל אמא שלו התעקשה".
אלא שכאשר הגיעו חלי ועידן לקריית־שמונה, שיגר חיזבאללה טיל נ"ט שרסיסיו פגעו באם ובבנה, שנפצעו באורח קשה.
איתי, בן נוסף של אביב, היה זה שדיווח לו על הפציעה. "הוא התקשר אליי, אמר לי ששמע בחדשות על 'פיגוע', ושאמא ועידן בקריית־שמונה", שיחזר. "הרגעתי אותו, אמרתי לו 'זה אחד למיליארד, עזוב אותך'. ואז ניסיתי להתקשר אליהם. ראיתי שנראו לאחרונה בווטסאפ ב־09:30 ושמעתי דיווח על 'אישה בת 36 וילד בן 15', ואז אמרתי לעצמי: 'זה הם. הם לא זמינים, זה רק הם'".
חלי ועידן פונו למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שם הגדירו את מצבם כיציב, ללא סכנה לחייהם. "הילד יצא מכלל סכנה, כנראה שלא ינתחו אותו. אבל יש לו רסיסים בכל הגוף, אז בודקים שהוא לא נפגע בחלקים הפנימיים", תיאר האב, אביב. "הרגל של אשתי נפגעה קשה, צריך שאורתופד יראה מה מצבה, ונקווה שיהיה בסדר. קודם כל הם חיים, יצאו מכלל סכנה, וזה הכי חשוב. וגם אין קטיעות".
גם הטרגדיה המשפחתית שבה נרצחה אחותו, אביבה ז"ל, צפה אתמול בראשו של אביב: "אביבה הייתה בת 15. בערך בגיל של עידן. הוא דור שני לטרור".
ראש עיריית קריית־שמונה, אביחי שטרן, שהגיע לזירה, אמר: "לצערי אנחנו רואים את התמונות האלה כבר בצורה יום־יומית. שיטת הפעולה הזאת הפכה להיות דפוס שאנחנו לא יכולים להמשיך ולקבל. הגיע הזמן שנגיב בחוזקה, ושנייצר משוואה שעל כל פגיעה כזו אצלנו יהיו 50 פגיעות בצד השני. זה תג המחיר, כולם צריכים לדעת. אתם רוצים לשלם אותו? תפאדל. אבל ככה אי־אפשר להמשיך".
שטרן קרא לתושבים שנשארו בעיר להתפנות. "מי שלא חייב להיות פה: אנא הישמעו להוראות, תנצלו את הפינוי שהמדינה נותנת לתושבים וצאו עוד עכשיו מהעיר. אנחנו לא רוצים לראות פגיעות כאלו. מי שאין לו מה לעשות פה - שלא יהיה".
כיום, מתוך כ־24 אלף תושבי קריית־שמונה, נותרו בעיר כ־2,500 בלבד. בשבועות האחרונים לא מעט מהתושבים החלו לחזור לבקר בעיר. חלקם מגיע במהלך היום וחוזר בלילה למלון או לדירה המושכרת מחוץ לעיר, ואחרים חוזרים לעיר בסופי שבוע. בעירייה הפצירו אתמול בתושבים להימנע לחלוטין מהגעה לאזור, בשל ירי טילי הנ"ט של חיזבאללה שמערכות ההתרעה לא מתריעות מפניהם.
עמית פרידמן (24) ומשפחתו הם מהמעטים שנותרו להתגורר בעיר. "אנחנו עובדים בעבודות חיוניות באזור, אבל גם אם לא היינו עובדים בהן, לא היינו עוזבים. אנחנו יוצאים מהבית רק למה שצריך, ונשארים כל הזמן ליד המקלט. גם במלחמת לבנון השנייה ב־2006 לא עזבנו".
פרידמן סבור שככל שיחלוף הזמן והצבא לא ייכנס למערכה להרחקת חיזבאללה, יחזרו יותר מתושבי העיר שיאבדו סבלנות: "כולם רוצים לחזור, נמאס להם להיות מחוץ לבית".
מי שכבר חזר אתמול היה שמעון עמר, בעליו של דוכן הפלאפל המיתולוגי, שפועל בעיר יותר מ־60 שנה. ארבעה חודשים הוא היה במלון בתל־אביב, אבל לא הצליח להתאפק, ופתח אתמול מחדש את הדוכן. "אני לא עושה את זה בשביל להרוויח כסף, אלא כדי להחזיר לעצמי את הנשמה", הסביר. "זה כבר היה מעבר ליכולות שלי להמשיך להיות במרכז. הנפש שלי חייבת את הגליל. אני חולה על המקום הזה".
