אחרי הסנקציות האמריקאיות והבריטיות: משרד החוץ של צרפת הודיע אתמול על איסור כניסה של 28 מתנחלים "קיצונים". לדברי המשרד, 28 המתנחלים עליהם הוטלו הסנקציות "אשמים באלימות נגד אוכלוסייה פלסטינית בגדה המערבית". בהודעה לא ציינו את שמות המתנחלים עליהם הוטלו הסנקציות.
מקור צרפתי רשמי אמר אמש כי "רשימת 28 האנשים לא תפורסם. הם נבחרו על פי קריטריונים ברורים ויופתעו לרעה כשינחתו בשדה התעופה בצרפת״.
בהודעת משרד החוץ הצרפתי נכתב כי "צעדים אלו מגיעים בצל התגברות האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים בחודשים האחרונים. צרפת ממשיכה לגנות בחריפות את האלימות הבלתי־מתקבלת על הדעת".
מתנועת "לוחמים לשלום" נמסר בתגובה להודעה הצרפתית: "אנו מחזקים את הממשל הצרפתי על ההצטרפות לעמדה חד־משמעית כנגד אלימות המתנחלים. בזמן שנציגיהם יושבים בממשלה, נערי הגבעות איבדו כל רסן. זוהי חובה מוסרית להתערב".
שר החוץ של צרפת סטפן סז'ורנה הביע כבר בשבוע שעבר דאגה מאלימות מתנחלים. בפגישה עם עמיתו הישראלי ישראל כץ, ציין כי "חשוב שנדבר על הרדיקליזציה של מתנחלים קיצונים שמתדלקים חלק מהחששות שלנו". כץ השיב: "אסור בשום פנים ואופן להשוות ולהעמיד באותה שורה את המתנחלים עם חמאס. מדינת ישראל היא מדינת חוק ונאכוף אותו נגד כל מי שמפר את החוק".
הממשל האמריקאי הודיע לפני כשבועיים על הוצאת צו נגד מתנחלים שתקפו פלסטינים ביהודה ושומרון. מהממשל נמסר כי הצעד הוחל על"ארבעה אנשים המעורבים במעשים המאיימים על היציבות, השלום והביטחון באזור" - דוד חי חסדאי, עינן טנג'יל, שלום זיכרמן וינון לוי - פעילי גבעות מוכרים.
בשבוע שעבר, בנק ישראל הודיע רשמית כי לא יתערב בהחלטות הבנקים בישראל לחסום ולהקפיא חשבונות של ישראלים החשודים בפעילות אלימה בשטחים נגד פלסטינים. זאת בניגוד לתביעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שביקש למנוע את הקפאת חשבונותיהם של מתנחלים, שארה"ב הייתה הראשונה להודיע על חסימתם. בינתיים הודיעה גם קנדה שתצטרף למהלך.
שלשום גם בריטניה הודיעה כי היא מטילה סנקציות על "ארבעה מתנחלים ישראלים קיצונים", שהפרו לטענתה את "זכויות האדם של קהילות פלסטיניות בגדה המערבית". לפי בריטניה, "בשנה החולפת האלימות של מתנחלים קיצונים בגדה המערבית הגיעה לרמה חסרת תקדים. כמה מתושבי המאחזים וההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות השתמשו באלימות, בהטרדות ובאיומים כדי ללחוץ על קהילות פלסטיניות לעזוב את אדמותיהן". המתנחלים שעליהם הוטלו הסנקציות הם משה שרביט, צבי בר יוסף, ינון לוי ואלי פדרמן. מבין הארבעה, רק לוי היה ב"רשימה השחורה" של המתנחלים שעליהם ארצות־הברית הטילה סנקציות.
במקביל, שורה של גורמים בתוך האיחוד האירופי דוחפים לגיבוש "רשימה שחורה" של מתנחלים אלימים, שכניסתם למדינות האיחוד תיאסר ויוטלו עליהם סנקציות כלכליות. ההחלטה צריכה לקבל את הסכמתן של כל 27 חברות האיחוד כדי לעבור.
בשלב זה שתי מדינות מתנגדות לסנקציות: הונגריה וצ'כיה. לפי דיווחים שהגיעו לירושלים, בשעה שהסירוב ההונגרי לא צפוי להשתנות בקרוב, הצ'כים כבר "מתנגדים פחות" למהלך ועלולים לשנות את החלטתם ולהסיר את הווטו בהמשך. עד לאחרונה גרמניה, המדינה המרכזית והחשובה באיחוד, בלמה משטר סנקציות שכאלה.
מקור בכיר בצמרת המשפטית העריך אמש כי החלטות של מדינות ידידות באירופה על הטלת סנקציות על פורעי חוק יחידים בשטחים, הן חלק ממערכה מתוזמנת שלהן, שרק תגבר בתחומים מדיניים, משפטיים, כלכליים ונגד יחידים. הוא נועד לאלץ את ישראל לחתור לפתרון בעזה ולפתיחת מו"מ רציני מול גורמים פלסטיניים בשטחים, נוכח סרבנות הקואליציה.
לדעת המקור המערכת המדינית והמשפטית ניצבות בפני חזית בינלאומית חדשה ומיידית שחלקה כבר יצא לדרך והוא כולל מספר צעדים: הליך הביניים בפני בית הדין לצדק בהאג שהטיל על ישראל חובות דיווח על אודות מעשיה בעזה; בית משפט בהולנד שעצר יצוא חלקים ל־35-F של צה"ל, בטענה שישראל מפרה בלחימה בעזה את החוק הבינלאומי; ההצטרפות של צרפת לארה"ב ולבריטניה והטלת סנקציות על 28 מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית.
מקור משפטי בכיר הבהיר כי מדינות אירופה מתרשמות שישראל על מוסדות החוק שלה אינה מטפלת דיה בהפרות חוק של מתנחלים על "אוכלוסייה מוגנת" בשטחים ולכן יש לפעול נגד פורעים.
בית הדין לצדק בהאג ידון בשבועות הקרובים בבקשה של הרשות הפלסטינית לקבל חוות דעת של בית הדין באשר ל"חוקיות הכיבוש הישראלי המתמשך בגדה". מכיון שמדובר ב"חוות דעת" ולא בבקשה לקבל פסק דין, הדיון בבקשה לא יתקיים בדומה למשפט בתלונה שהגישה דרום־אפריקה נגד ישראל בקשר למלחמה בעזה. הדיון אמור להתקיים במשך חודשים, אם לא שנים, אבל כפי שהתבטאו מקורות במערכת המשפטית והמערכת המדינית "מדובר בעוד דיון במסגרת 'לוחמת המשפט' שמנהלים ארגונים פלסטיניים נגד ישראל בזירה הבינלאומית. במטרה להשחיר את פניה של ישראל ולפגוע בדה־לגיטימציה שלה".
גורם מדיני בכיר מבהיר כי מדובר בחוות דעת מייעצת שלא תחייב את ישראל. מדובר בדיון בגוף בעל יוקרה משפטית־בינלאומית והוא ישמש כנשק נגד ישראל, תדמיתה והאמון בה שיכול להואיל לתומכים בחרמות נגד ישראל והתוצרת העיסקית שלה. "על רקע הדיון המתנהל בהאג בנושא הג'נוסייד בעזה מדובר בעוד כאב ראש שאינו נחוץ לישראל", אומר מקור בכיר.
