"יצאתם משבועות ארוכים של לחימה עצימה בעזה עם הישגים גדולים, כל הכבוד שאתם באים ככה צנועים, עם רצון ללמוד ולהשתפר עוד יותר לקראת לבנון. ברור שזה לא יהיה אותו הדבר". כך אמר השבוע קצין בדרגת סגן־אלוף ממינהלת התרגילים במעגל הסיכום של אימון מפקדים בסיירת גולני, שדימה התקדמות בשטח לבנון. כל מפקד פלוגה הציג את לקחיו מהתרגיל הקצר שנמשך כיממה בהרי הגליל התחתון.
אם וכאשר תידרש לכך, היחידה המובחרת תהיה הראשונה שתיכנס לדרום לבנון, כחלק מהחוד של חטיבת גולני באוגדה הסדירה 36, השייכת לפיקוד הצפון ונפרסת בימים אלו בגבול לבנון - גם כדי להחליף חטיבות מילואים שפרוסות שם מאוקטובר, וגם כדי להתחיל להתחכך בימי הקרב עם צבא הטרור השיעי.
זה היה תרגיל יבש, ברמת מפקדים בלבד, אחרי שבועיים של תרגולות שמבצעת סיירת גולני בשטחי הגליל, ששונים לגמרי מהשטח העזתי. בימים שבהם חילופי המהלומות עם חיזבאללה שוברים שיאים משני צידי הגבול, התרגיל הופך רלוונטי מתמיד. בעוד ימים אחדים הם יראו את הלבן שבעיניים של פעילי חיזבאללה, גם אם לא יחצו את הגבול לארץ הטרור.
בעולם מדווחים דווקא על התקדמות מו"מ להסדרה עם חיזבאללה שתימנע מלחמה בצפון, אך בגולני כבר לא מסתכלים על השלט המוכר בבסיסי החטיבה "מחר מלחמה", שנועד לאורך השנים לגרום לחיילים "להאמין לאיום". הלוחמים כאן צברו ניסיון מבצעי של שתיים־שלוש מלחמות בפעילותם בעזה. אותם לא צריך לשכנע שמחר בבוקר תפרוץ מלחמה גם מול חיזבאללה, וכל דקה פנויה הם מנצלים לליטוש יכולותיהם ויצירת מודיעין.
את הימים הראשונים מחוץ לרצועה, לפני שעלו לצפון, העבירו לוחמי הסיירת בעיבוד מנטלי של חוויות הלחימה והמראות הקשים שאליהם נחשפו בגיל כה צעיר. רק לאחר מכן שוחררו למספר ימי הפוגה בבית, שכללו ביקורי פצועים מהחטיבה ומשפחות שכולות. שלושה חללים יש לסיירת גולני מהמלחמה: רס"ן מרדכי (מוטי) שמיר, סרן לירון שניר וסמ"ר רואי חיים גורי ז"ל. מתוך עשרות פצועים, רק שניים עדיין לא חזרו ללחימה: אחד ישוב בקרוב, השני איבד את רגלו בפיצוץ רימון.
"רק מהניסיון שצברנו בעזה אנחנו יכולים להוציא ספר שלם של לקחים מבצעיים", אומר סגן־אלוף דוד, מפקד הסיירת, "צברנו ניסיון מלחמתי שאין למפקדים בכירים בצבא. אך את הריענון הלאה אנו עושים בצניעות, בדגש על הסוויץ' המקצועי בין עזה ללבנון. אני לא אומר לחיילים שלי שחיזבאללה חזק מחמאס, כי זה מושג ערטילאי, אבל כן מציג להם אילו יכולות יש לחיזבאללה, שהשתנה בשנים האחרונות".
המלחמה צפויה לשנות ללא היכר את צבא היבשה. בסיירת גולני תוקם בקרוב פלוגת הדרכה על בסיס לוחמי מילואים, שתארוז את כל לקחי הלחימה בעזה על מנת לשמרם ולהפיצם ללוחמים הסדירים הבאים, שנים קדימה. מתיחת הפנים שתעבור הסיירת תכלול גם מערך ניוד חדש לשטח האויב ואמצעי לחימה חדשים.
אולם בסיירת שמו לב לשינוי נוסף: חוסן מנטלי שהתחזק אצל הלוחמים, שמטבעם לא אהבו כל כך לאורך השנים את ערפל הקרב, את חוסר הידיעה ושינויי המשימה התכופים. "היו לנו ברצועה זמני המתנה, מקרים שבהם חייל נפצע וחבריו לא עודכנו מה מצבו במשך שבוע או שבועות ארוכים בלי לדבר עם הבית", מסביר סא"ל דוד, "זו עלטה שחיזקה מאוד את השריר המנטלי בראייה קדימה, אנשים פיתחו עור של פיל. מצד שני, עלינו כמפקדים לוודא שאין ביטחון עצמי מופרז ושירידת המתח מהלחימה העצימה לא יוצרת תופעות בעייתיות".
אחד הדברים שניסו בסיירות של חטיבות החי"ר "להוכיח" למקבלי ההחלטות בתמרון בעזה, הוא שאפשר וכדאי לחזור לחי"ר הקלאסי של פעם מאחורי או בתוך נגמ"שי הנמ"רים הממוגנים. גם לסיירת גולני יש נמ"רים, אך מבחינתו של סא"ל דוד, חשוב לזכור את היתרון החשאי והמהיר של תנועה ברגליים: "הוכחנו שאפשר לתמרן בעומק שטח האויב, ולסיים עם מעט נפגעים יחסית. זה הצליח בעיקר בזכות מאמץ משולב בין כל הכוחות, חי"ר, שריון הנדסה וחילות האוויר והים".
סא"ל דוד ופקודיו יודעים שהם לוקחים מעתה חלק במהלך צבאי שמטרתו קשה מנשוא: לשכנע עשרות אלפי ישראלים לשוב לבתיהם בחבל ארץ שננטש בגליל, במעשים ולא רק בדיבורים. בהנחה שאכן תימנע מלחמה בצפון, המשימה הזאת דווקא תהיה קשה יותר. "חשוב לנו לעצב מחדש את תפיסת ההגנה בגבול. אנחנו לא באים לתפוס שם קו, אלא להתפרס בכל הגבול למשימות התקפיות של שלילת יכולות חיזבאללה והכנת האפשרות לתמרון לשטח הלבנוני. האויב הוא אחר, תשתית הטרור שלו ענפה בהרבה ממה שראינו ברצועת עזה".
אך בסיירת גולני, כמו בחטיבה החומה כולה, מציגים קודם כל נשק שקשה מאוד לשבור: רוח לחימה וערכים מבית שמניעים את הלוחמים עד הסוף. "גם מול צבא מערבי אי־אפשר לעצור אותנו", אומר מפקד הסיירת.
