"נועם היה ילד חייכן ונעים לבריות, במראה ובפנים", ספדה ביום שישי אורנה, אמו של סמ"ר נועם חבה ז"ל (21) – לוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה. עד שקיבלה את הבשורה המרה, חיכתה אורנה לחזרתו המתוכננת של בנה בתחילת השבוע. "לצערי אני אמשיך לחכות", היא סיפרה, "ראיתי אותך היום בפעם האחרונה. נישקתי אותך, לא יכולתי שלא. נשארת יפה מהמם עם הזקן ועם השיער. תנוח בשלום, אני כבר מתגעגעת".
מאות חברים ובני משפחה ליוו בסוף השבוע למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הרצל את סמ"ר חבה, שנטמן בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים עשרות מטרים מקברו של דודו יוסי שנפל בפעולה מבצעית בעזה לפני 35 שנה. על הדלת של מאפיית חבה שמנהלת המשפחה בשוק מחנה יהודה ושנשארה סגורה ביום שישי האחרון נתלתה מודעת האבל על מותו של סמ”ר חבה ז”ל. הפעם האחרונה שהמאפייה נסגרה כך, היתה לפני למעלה מ-30 שנה, כאשר נפל הדוד. “ליוסי ולנועם היה את אותו החיוך”, סיפר בן המשפחה, אמנון חבה (60), בשיחה עם ”ידיעות אחרונות”. “שניהם היו נעימי הליכות. הדפיקה הזאת לא פוסחת על שום דלת”.
אחיו של סמ"ר חבה, תומר, ששרד את הטבח במסיבת הנובה ברעים, סיפר על הדאגה של נועם כלפיו. "באותו יום הלכת לבסיס ולעוטף, אבל לא פחדתי עליך כי אני מכיר אותך, ידעתי שאתה חזק ושאף אחד לא יכול עליך", אמר. "נועם אחי, היית אמור להשתחרר בקרוב ולכבוש את העולם, פשוט להתחיל את מעגל החיים ולכתוב את סיפור החיים שלך. אני באמת לא יודע איך אני הולך להתגבר על האובדן שלך. זה כואב בצורה שלא חשבתי שיכולה לכאוב".
