המתיחות בסוגיה הנפיצה של חודש הרמדאן הולכת וגוברת: ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיעו אמש להסכמה שלפיה עליית ערבים־ישראלים להר הבית תוגבל במהלכו.
עם זאת, טרם הוכרע מה יהיה הגיל ממנו ניתן יהיה לעלות להר הבית, ומה יהיה מספר העולים. בדיון גם לא הוכרעה שאלת הגבלת הפלסטינים - למעט החלטה לפיה עלייתם תוגבל.
גורם מדיני בכיר אמר אחרי ההחלטה על הגבלת עליית ערבים ישראלים כי "הרמדאן יכול להוביל לפיצוץ. מה שבן גביר רוצה אלה דברים מטורפים שיכולים להבעיר את גזרת איו"ש. יש פה ראש ממשלה שלא מבין את גודל האירוע". מקורב לראש הממשלה נתניהו הדף את הביקורת ואמר: "הוא לא נכנע לבן גביר. ראש הממשלה ביקש לפעול באחריות".
עמדותיו של בן גביר היו מנוגדות לעמדת מערכת הביטחון וגם המשטרה. בדיון הוצע להכניס פלסטינים תושבי הגדה המערבית מגיל 60 ומעלה, או ילדים עד גיל 10 - ובסך הכול כ־15 אלף, ועוד כמה עשרות אלפי ערבים תושבי מזרח ירושלים והיישובים הערביים בישראל. ההגבלות, כאמור, טרם הוכרעו - אך בשורה התחתונה נקבע כי אכן תחול הגבלה על ערביי ישראל.
בדיון אצל נתניהו השתתפו חברי קבינט המלחמה, לצד בן גביר, ישראל כ"ץ ויריב לוין. השר לביטחון לאומי גם דרש בדיון לאשר למשטרה לפרוץ להר הבית בכוחות גדולים אם מונף דגל חמאס, דגל פלסטין או כל סממן אחר של תמיכה בטרור. דרישתו לא התקבלה. את ההחלטה בעניין הגבלת האזרחים הערבים דרש השר לביטחון לאומי להביא גם לאישור הקבינט המדיני־ביטחוני.
במערכת הביטחון יש תמימות דעים לגבי הסכנה הבטחונית הממשית שטמונה באיסור עליית מוסלמים להר הבית בחג הרמדאן אחרי שבפעם האחרונה שבה זה קרה, ישראל גלשה למהומות חסרות תקדים בעורף, במאי 2021 במהלך מבצע שומר החומות. גורמי ביטחון נקבו באזהרה חמורה כלפי הדרג המדיני: אל אקצה יאחד את המוסלמים נגד ישראל בשני צדי הקו הירוק, במזרח התיכון כולו ויפגע ביחסים הקריטיים בזמן מלחמה מול מדינות סוניות מתונות כמו מצרים וירדן, איחוד האמירויות וקטאר, שלחלקן יש חלק משמעותי במו”מ לעסקת שחרור חטופים ולגיבוש שלטון חלופי לחמאס ביום שאחרי המלחמה.
“סינוואר נכשל בניסיון שלו ללכת זירות נגד ישראל בשבעה באוקטובר, וערביי ישראלי והפלסטינים באיו”ש לא הצטרפו למערכה. פגיעה באל אקצה זה בבחינת חבית חומר נפץ שישראל מתנדבת להדליק”, ציינו גורמי ביטחון.
כל החלטה בנושא זה תלווה גם בחוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, מכיון שצפויות עתירות לבג”ץ בנושא. כצעד ראשון תונח בפניה הערכת מצב של השב”כ. גורמים משפטיים הבהירו שלמרות שלאזרחי המדינה יש חופש ביטוי ותנועה כמעט בלתי מוגבלים, השיקול הביטחוני גובר על השיקול הפוליטי.
