גיוס תלמידי ישיבות יגיע בסוף החודש לפתחו של בג"ץ, ועל המדינה יהיה להשיב עד היום את תשובתה בנושא.
לאחרונה הוגשו שורת עתירות נגד אי גיוס תלמידי ישיבות. לפי העתירה של התנועה לאיכות השלטון, יש לבטל את החלטת הממשלה, מיוני בשנה שעברה, שקבעה כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות, לאחר שפקע מועד חוק הגיוס.
העותרים טוענים כי ההחלטה מנוגדת לחוק שירות הביטחון, שקובע הליכים שוויוניים כלפי כל מי שמיועד לגיוס, ויוצרת הסדר פטור חדש בחוסר סמכות ובניגוד לעקרון שלטון החוק. ההחלטה, מוסיפים העותרים, גם מנוגדת להלכה של בית משפט העליון ששר הבטחון לא יכול ליטול על עצמו את הסמכות להכריע בנושא ללא הסדר חוקי. נטען כי ההחלטה פוגעת בעקרון השוויון, בניגוד ברור לקביעות קודמות של העליון בסוגיה ומקיימת מדיניות מפלה ובררנית, המבדילה בין "דם לדם". בנוסף נטען גם לחוסר מידתיות קיצוני בהחלטת הממשלה. העותרים מבקשים צו על תנאי בנושא ופעולות לגיוס תלמידי ישיבות, וכן להשהות את תוקף הסעיף בהחלטת הממשלה.
בעתירה נוספת של אחים לנשק, הם מבקשים שהממשלה, צה"ל והיועמ"שית יסבירו מדוע לא תהיה אכיפה בנושא של גיוס תלמידי ישיבות. בנוסף, הם מבקשים צו בייניים בטענה ש"הממשלה נקטה מהלך עוקף בג"ץ כדי לאפשר את המשך הפטור של תלמידי הישיבות והחרגתם מכלל הגיוס באוכלוסייה".
בבג"ץ חוק הגיוס ב־2017 נקבע כי יש לבטל את החוק שנותן פטורים, שמשמעותו שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס.
