"רבים ממעשי האונס בוצעו בצורה קבוצתית, תוך שיתוף פעולה בין המחבלים המתעללים. לעיתים קרובות, בוצע האונס מול קהל – בני זוג, משפחה או חברים – באופן שנועד להגביר את הכאב וחוסר האונים של כל הנוכחים ולזרוע אימה נוספת". כך נכתב בדוח רשמי ראשון על מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר. "המעשים כוונו לנשים, נערות וגברים כאחד. במרבית המקרים, הקורבנות הוצאו להורג לאחר ואף במהלך האונס".
הבוקר פירסם איגוד מרכזי הסיוע דוח רשמי ראשון הנוגע לפגיעות המיניות שביצעו מחבלי חמאס בקורבנות 7 באוקטובר. כבר בשבוע הראשון שלאחר המתקפה, התחיל להגיע לאיגוד מידע על פגיעות מיניות שבוצעו במתקפה. "הטפטוף הפך לשטף, חלקו גלוי לעין הציבורית וחלקו עודו סמוי מן העין", אומרים באיגוד. "כבר אז, ברגעיה הראשונים של המלחמה, נתקלנו בהכחשה ובהשתקה מכאיבה מצד מי שחשבנו לשותפות ושותפים שלנו. כעת, אנו פורסות תמונת מצב ברורה, המבהירה מעל לכל ספק כי אלימות מינית נתעבת הייתה חלק בלתי נפרד מהמתקפה. ישנה חשיבות היסטורית, לאומית ובין־לאומית בהכרה בזוועות שהתרחשו. מרבית הקורבנות לפגיעות מיניות נרצחו, ויש לנו חובה מוסרית ואנושית להשמיע את זעקתם האילמת".
הדוח מנתח עשרות פרטי מידע חסויים וגלויים: עדויות של עדי ראייה ושמיעה, ראיונות עם כוחות הצלה וטיפול, מידע שהותר לפרסום באמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית ופניות שהגיעו אל האיגוד. "לאחר איתור המידע, נעשה תהליך של קטלוג וניתוח במטרה למפות את הזירות ודפוסי הפעולה של ההתרחשויות שבהן התבצעו פשעי המין", מסבירים באיגוד. "הדוח אינו מספק מידע כמותי, מאחר שלאור טבעם של האירועים, שנגמרו ברובם ברצח הקורבנות, היקפם המלא לא ידוע כעת, וייתכן שלא ייוודע לעולם".
ממצאי הדוח מצביעים על כך שמתקפת חמאס כללה מעשי אונס אלימים, תוך איום בכלי נשק, שבחלק מהמקרים כוונו כלפי נשים פצועות. "שורת עדויות, ראיונות ומקורות נוספים מעידים על כך שמחבלי חמאס השתמשו בפרקטיקות סדיסטיות, שנועדו להעצים את ממד ההשפלה והאימה שבהתעללות המינית", נכתב. חלק מהגופות התגלו כממולכדות. חשוב לציין כי הדוח פורט אך ורק מידע ממקורות מזוהים אשר הותר לפרסום, אך הניתוח כלל מקורות מידע נוספים חסויים, אשר לא ניתן לפרסמם".
מניתוח המידע עולה כי פגיעות מיניות ומגדריות התרחשו, באופן שיטתי, בכל סוגי הזירות שבהן התרחש טבח 7 באוקטובר, וכן בשבי. במסיבת הטבע ברעים נמצאו סרטונים ועדויות של משתתפים במסיבה מעידים חד־משמעית על שורת פגיעות מיניות קשות. גם בקיבוצים וביישובים בדרום נאספו עדויותיהם של מחלצים וגורמי טיפול בגופות, לפיהן בבתים רבים נמצאו סימנים לביצוע מעשי אונס בסמוך לרצח, וכי חלק גדול מהמקרים קרה מול או ליד בני משפחה.
לפי הדוח, הפגיעות נעשו גם בבסיסי צה"ל, גופות חיילות שהגיעו למחנה “שורה” כללו סימנים לאלימות מינית ברורה. "המידע על ההתרחשויות בפשיטה על בסיסי צה"ל מועט יחסית, אך עולה ממנו כי זו כללה גם פגיעות מגדריות ומיניות", צוין. בין העדויות שעולות בדוח בהקשר זה: "סגן תמר בר שמעון ששרדה את הפלישה לבסיס במעבר ארז, סיפרה שמחבל איים עליה בנשק דרש שתוריד את המדים. היא ניצלה כאשר מחבל אחר עצר אותו".
בנוסף, ישנו מידע לגבי פגיעות מיניות שנעשו בשבי חמאס בעקבות עדותיהם של אלו שחזרו ממנו. "מדובר במספר עדויות שונות שפורסמו בחודשים האחרונים על ידי חטופות משוחררות, הכוללות מידע גם על חטופות וחטופים שעדיין בשבי", נכתב. "עם החטיפה של 254 איש לתחומי רצועת עזה, המשיכו להתבצע פגיעות מיניות גם בזירה זו. לכן יש סבירות גבוהה שבכל רגע נתון החטופות והחטופים בשבי חמאס עדיין בסכנה לפגיעות מיניות". בדוח מתוארת עדותן של חן ואגם גולדשטיין. "אם ובתה הנערה שנחטפו מביתן בכפר עזה ושוחררו אחרי 51 יום בשבי, ציינו בכמה הזדמנויות שפגשו במהלך השבי לפחות שלוש חטופות שעברו פגיעה מינית בשבי".
מהעדויות והמידע שנאסף עולה כי פגיעות מיניות בוצעו גם בילדים ובגברים. נכתב כי "צוותי רפואה שטיפלו בחטופים ששוחררו מהשבי דיווחו כי גם גברים עברו פגיעות מיניות בשבי".
הדוח מצביע על כך שפשעי מין נעשו באופן סיסטמתי, על כך שפשעי המין התאפיינו בריבוי פוגעים, פגיעה מול בני משפחה והוצאות להורג, ולוו בפרקטיקות סדיסטיות ייחודיות. "הפרקטיקות הברוטליות שבהן נעשה שימוש ב־7 באוקטובר נועדו להשחית ולפגוע באופן סדיסטי ומזרה אימה", אומרות ד"ר כרמית קלר חלמיש ונגה ברגר, כותבות הדוח.
לדבריהן, האופן שבו בוצעו הפגיעות והמעשים שנלוו להן נועדו להעצים את ההשפעה על הקורבנות עצמם ועל סביבתם, שלא הצליחה למנוע את הפגיעה. "בימים אלו, כשהצלקת בליבנו מסרבת להגליד, ונפשות אחיותינו ואחינו החיים צועקות אלינו מן האדמה, חלק גדול ממי שחשבנו לשותפות ושותפים פונים לשתיקה ולהכחשה של הזוועות. אנו קוראות לכם להשמיע את קולכם, ולא לתת לזעקת הקורבנות האלו להתאייד".
הדוח הוא המחקר הרשמי הראשון מאז 7 באוקטובר המאגד עדויות ומספק מסקנות. הוא מוכיח בבירור כי לא מדובר ב"תקלה" או במקרים ספורדיים, אלא באסטרטגיית פעולה ברורה, ובהתעללות מינית שיטתית, מכוונת, ואכזרית ביותר. הוא מהווה תשתית ראייתית ראשונית המעידה על ביצועם של פשעי מין בהיקף נרחב.
אביבה סיגל (62), שנחטפה מכפר עזה, ובעלה קית' עדיין מוחזק בשבי, דיברה אמש בפאנל במסגרת ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים: "אף אחד לא צריך לעבור את הגיהינום שעברתי. הייתי במקום הגרוע ביותר, בלי אוויר, בלי אוכל. 51 ימים", סיפרה סיגל. "המחבלים אמרו לקית' לגלח את כל הגוף שלו. הוא היה נבוך והם צחקו עליו". בקול חנוק היא תיארה אירוע אחד: "ביום אחד מחבל לקח את אחת מהבנות. כשהיא חזרה ראיתי שמשהו לא בסדר. הוא התחיל לצרוח עלינו כשעזרנו לה, אבל המשכנו לעזור לה. היא באה אליי, הסתכלה עלי, ואמרה 'הוא נגע בי'. בכינו ביחד". סיגל העידה על מקרה נוסף: “מחבל לקח את אחת הבנות מהחדר. לבשנו בגדים כמו שנשים לובשות בעזה. הוא הצמיד לה אקדח והיא הייתה מבועתת. הוא לקח אותה לחדר ליד, כיסה אותה בשמיכה ואזק אותה. כשהיא חזרה היא הייתה עם סימנים על הידיים. שאלנו אותה איך היה שם שקט כל כך, והיא אמרה שלא רצתה לגרום לו לעונג”
"הדוח, שיוגש למקבלי ההחלטות באו"ם, לא משאיר אפשרות להכחשה או התעלמות", אומרת אורית סוליציאנו מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע. "ארגון הטרור חמאס בחר לפצוע את מדינת ישראל בשתי אסטרטגיות ברורות – לקיחת אזרחים בשבי, ופשעי מין סדיסטיים. אי־אפשר עוד לשתוק – אנו מצפות מהארגונים הבינלאומיים לנקוט בעמדה חד־משמעית, אי־אפשר לעמוד מהצד. העמידה מנגד תיזכר ככתם היסטורי על כל מי שבחרו לשתוק, להשתיק ולהכחיש את פשעי המין שביצעו אנשי חמאס".
