עסקת חטופים עדיין אין - גורמים אחראים מדברים על סיכוי של עד 50 אחוז - אבל חידוש המשא ומתן נראה קרוב. כפי שהתפרסם לראשונה ב־ynet שלשום, הושגה הסכמה שאמורה לאפשר את חידוש השיחות בשבת, הפעם בפריז. המעבר מקהיר לפריז הוא יותר משינוי מקום. הרעיון הכללי הוא לחזור לאחור, אל המתווה שהוסכם עליו בפריז בתחילת פברואר, ולהתקדם משם.
כזכור, חמאס הגיב על המתווה שגובש בפריז במתווה משלו, יותר קשה מבחינת ישראל. בצד הישראלי ניטש ויכוח: צוות המשא ומתן העריך שלמרות עמדת המוצא הקשה של חמאס ניתן להתקדם; כך גם סברו חלק משרי הקבינט המצומצם. נתניהו הטיל וטו. בהתחלה סירב לשלוח את הצוות הישראלי לקהיר; אחר כך הסכים לשלוח את הצוות אבל שלל ממנו את המנדט לשאת ולתת וצירף אליו בייביסיטר מפקידי לשכתו. הוא גם הקשיח עמדות בנושאים מהותיים.
הבשורה על חידוש אפשרי של השיחות בפריז מאפשרת לכל צד לטעון שצדק. נתניהו יטען שהגישה הסרבנית שלו אחראית לכך שחלה הגמשה בעמדת חמאס; הוא התעקש; הוא ניצח. אחרים יטענו שלא היו דברים מעולם: סינוואר הגיע בשבועיים האחרונים להכרה שיתרונותיה של עסקה עולים מבחינתו על חסרונותיה. תהליך דומה התרחש גם בין קובעי המדיניות בישראל. השינוי טקטי. הוא שביר ועלול להשתנות.
מה השתנה? בצד המתווכים, האמריקאים הגבירו לחץ גם על קטאר וגם על ישראל. האמריקאים משוכנעים שבלי עסקת חטופים עכשיו לא יוכלו להגיע לעסקה הגדולה, האזורית. המצרים חוששים שהמשך הלחימה ברמדאן יביא להתפרצויות גם בגבול עם הרצועה וגם בפעולות של האחים המוסלמים ברחבי מצרים. בצד החמאסי סינוואר הוא האיש שמקבל את ההחלטות. כך היה לאורך כל הדרך. הפרסומים שלפיהם הוא מנותק קשר או שברח מהרצועה היו בדיות של עיתונאים או תעמולת כזב של גורמים בישראל.
ממשלות מדינות הנפט הבהירו לסינוואר ועמיתיו בהנהגת חמאס שאם לא יגמישו עמדות לא יקבלו מהן יותר כספים ומקלט להם ולמשפחותיהם. מבחינת הארגון זה איום קיומי. כמו כן החריפה שאלת האחריות לגורל האוכלוסייה בעזה ערב הרמדאן, אולי גם שאלת ההישרדות האישית של צמרת הארגון בעזה. עסקה תיתן להם תעודת ביטוח.
בצד הישראלי החשש מהתפרצות של אינתיפאדה שלישית בגדה בתקופת הרמדאן חיזק את הדרישה להרגעה. צה"ל זקוק להפוגה, שתנוצל לרענון, לשחרור חיילי מילואים וללימוד לקחי המלחמה.
המרכיב החשוב ביותר שהשתנה הוא הזמן. הזמן שעבר העמיד בסכנה מחמירה והולכת את חיי החטופים.
המתווה מוביל לחילופי חטופים באסירים, הפוגה שתארך כמה שבועות ושינוי בהצבת כוחות צה"ל ברצועה. הפרטים - כמות, זמן, מרחק - לא סוכמו. ההבדלים בעמדות הפתיחה משמעותיים.
המסמך שכתב איזנקוט לקבינט המצומצם, ושחלק מתוכנו פורסם על ידי ירון אברהם בערוץ 12, קרא לקדם את העסקה. ההערכה הרווחת היא שמי שהדליף אותו רצה לפגוע בשניים - בנתניהו ובאיזנקוט. מעניין מי. ואולי המדליף רצה רק להועיל לעצמו.
הטור המלא מחר ב־"המוסף לשבת".
נתניהו יטען שהגישה הסרבנית שלו אחראית לכך שחלה הגמשה בעמדת חמאס; הוא התעקש; הוא ניצח. אחרים יטענו שלא היו דברים מעולם
