עשרה קבין של חוצפה ירדו לעולם, את כולם נטל הקמפיין החדש של אל על' ובכל זאת נדרשה אספקת חירום. בפרסומת שמשודרת בימים אלה, במקביל למבצע שמעניק כרטיסים חינם לחיילים (לא כולל מסי נמל ובהצלחה לכל המשתתפים עם האתר הקורס), אין דילוג על אף סעיף במדריך "קיטש פטריוטי מיד – שאל אותי כיצד": הצעירים הנחושים לקטוע את הטיול בקצה הגלובוס כדי להצטרף למאמץ המלחמתי, התסכול נוכח המחסור בטיסות, קבלת הפנים הלבבית של דיילת הקרקע, אנחת הרווחה מול המטוס והלוגו בצבעי כחול־לבן, הדגל שנפרס במטוס, המפגש המרגש עם המשפחה, היציאה למילואים, החזרה בשלום והמשך המסע, באמצעות אל על כמובן. אה, ויש ילד קטן וחמוד בסוף. אי־אפשר בלי ילד קטן וחמוד.
ניתן להבין מדוע אל על וחברת הפרסום יצאו מגדרם כדי לרקוח תבשיל גדוש בדמעות, שמזכיר את הפרסומות הישנות של סלקום: בכל זאת, כמה וכמה חברות תעופה בינלאומיות הכריזו על כוונתן לחזור לנחות בנתב"ג ולהמריא ממנו, כלומר כבר מסובך יותר למכור כרטיסים במחירים מופקעים רק בגלל שזאת פחות או יותר האופציה הרלוונטית והאמינה היחידה. ובגלל שהציבור לא באמת נהנה לשלם המון כשיש אלטרנטיבות, בנתב"ג מוכרים לו את הסחורה הכי זולה מבחינתם. לא פלא שהסלוגן הוא "טסים עם הדגל": אחרי הסכומים שמוציאים על כרטיס, זה לא שנשאר כסף למשהו אחר.
אבל מעבר לציניות השיווקית, שאינה חדשה בכלל, ובימי המלחמה בפרט, מה שלא פחות ממדהים הוא התעוזה לשכתב את ההיסטוריה, כאילו אל על התעלמה מכל שיקול מסחרי ועמדה דום מול צורכי המדינה בשעתה הקשה ביותר. במציאות, כבר כשהתבררו ממדי האסון של 7 באוקטובר, הרשתות החברתיות התפוצצו מתלונות של ישראלים וישראליות שנתקעו בחו"ל (וגם ציוד שהיה יכול לעזור) וגילו זינוק פסיכי במחירי הכרטיסים וחברה שמקפידה לא לטוס בשבת, מלבד ארבע טיסות חירום בשבת שלאחר 7 באוקטובר. בהמשך, כשהחברה נהנתה מבדידות מזהרת בלוח ההמראות והנחיתות - נתח השוק שלה זינק מ־20 אחוז באוקטובר ל־80 אחוז בנובמבר והמניה קפצה ב־103 אחוז עד שלשום – מחירי הכרטיסים לא ממש שיקפו הגשה של כתף תאגידית חמה עבור העם האבל והמודאג אשר בציון.
ועכשיו, כשייתכן שהחגיגה נגמרה לאור הדיווחים שחברות אמריקאיות כמו "יונייטד" ו"דלתא" ישובו לישראל, פתאום באל על נזכרו שיש מתנות לחלק ודגל לנופף בו. מן הסתם זה לא המקרה האחרון של צה"ל־וושינג, כלומר שימוש בצבא (באמצעות מתנות ושיווק) על מנת לכסות על התנהלות שזכתה לקיתונות של זעם. אולם במקרה של אל על, מתברר שגם אחרי הטלטלה של 7 באוקטובר אין חוטא שלא יהסס להציג את עצמו כקדוש. במובן הזה, קשה לטעון שאל על לא מייצגת נאמנה את המדינה.
