צ'רלי ביטון היה האיש שנלחם למען צדק חברתי עשרות שנים לפני שהמונח צדק חברתי נכנס ללקסיקון הישראלי. ביטון, ממייסדי תנועת "הפנתרים השחורים", מי שכיהן כחבר כנסת בין השנים 1977 ל־1992, הלך אתמול לעולמו והוא בן 76. הוא הובא אמש למנוחת עולמים.
ביטון נולד בשנת 1947 בעיר קזבלנקה שבמרוקו ועלה לארץ ב־1949. בשנת 1971 הוא נמנה עם מייסדי תנועת "הפנתרים השחורים" על ראשיה. התנועה נוסדה בשכונת מוסררה, מהשכונות העניות ביותר בירושלים וכנראה גם בישראל כולה בעשורים הראשונים של המדינה. חברי התנועה ערכו עשרות הפגנות, מקצתן אלימות, בדרישה להשוות את הפערים בין האליטות לבין הפריפריה החברתית־כלכלית. במארס 1972 ביצעו חברי התנועה את אחת מפעולות המחאה הידועות שלהם, "מבצע החלב". צ'רלי ביטון ופעילים נוספים גנבו בקבוקי חלב שהיו מיועדים לתושבי שכונת רחביה המבוססת בירושלים, וחילקו אותם בשכונת "האסבסטונים". בכרוז שהוצמד לבקבוקי החלב נאמר: "מבצע חלב לילדי שכונות העוני. ילדים אלה אינם מוצאים מדי בוקר מאחורי הדלת את החלב לו הם זקוקים. לעומתם, יש כלבים וחתולים בשכונות העשירות שלהם יש חלב כל יום, ובשפע".
בעקבות פעילותו החברתית הוצע לביטון להשתלב גם בזירה הפוליטית, ובשנת 1977 הוא נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת חד"ש. הוא כיהן בין היתר כחבר בוועדה הכלכלה ובוועדת העלייה והקליטה. הוא נבחר שוב לכנסת גם בבחירות 1981, 1984 ו־1988. בבחירות של 1992 ניסה להתמודד ברשימה עצמאית, אך לא עבר את אחוז החסימה.
בראיון למגזין בלייזר ב־2009 התייחס ביטון לכך שהיה בין הח"כים הראשונים שנפגשו עם יאסר ערפאת - כבר בתחילת שנות ה־80. "השתתפתי בכנס של חברי פרלמנט מכל העולם, והוא עלה לנאום", הסביר אז, "גם עם אבו־מאזן נפגשתי, ואני אומר לך שאין לפלסטינים מנהיג אחד שרוצה להגיע להסכם אמיתי. הם תמיד מתנים ומבליעים דברים כך שלא תגיע איתם לפתרון. יש להם שיטות שמתאימות למזרח התיכון, שאשכנזים לא יבינו בחיים כי הם נותנים בהם אמון. אנחנו נמשיך להילחם על חרבנו כל ימי חיינו, או שהמדינה תתפרק באיזשהו שלב. שתי מדינות לשני עמים לא יהיו פה".
בראיון ל"ידיעות אחרונות" בשנת 2021 אמר ביטון: "עד היום, כל מזרחי יגיד לך שיש אפליה ויש קיפוח, שדופקים פה שחורים. והיום המצב הרבה יותר גרוע ממה שהיה אז. קח את כל הפקידות הגבוהה במדינה - בביטוח, בבנקים, בחברות, באינטרנט, כל המשכורות האדירות - כל זה זה רק אשכנזים. אין מזרחים". ביטון הוסיף בראיון: "מה שיש היום זה גועל נפש שלא היה בחיים במדינת ישראל. ברגע שביבי החליט שהשלטון הוא של אבא שלו ושל אמא שלו, גם אם יצטרכו לעשות מלחמת אזרחים, זה מה שקורה". אחיינו של צ'רלי, אלי ביטון, ספד לו אתמול: "הוא היה אדם שגדל בשכונה מוכת עוני, אלימות, סמים ומה לא. אדם שתרם את עצמו ואת מיטב שנותיו לעזרה לעניים, לחלשים, לאלו שאין להם סיכוי, לאלו שלא ניתנה להם ההזדמנות. אדם של מעשים ולא של מילים. לוחם צדק. לוחם אמיתי. צ'רלי ביטון, דוד שלי היקר, מקים ומנהיג הפנתרים השחורים, חבר כנסת. נוח על משכבך בשלום".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, מסר כי “ביטון היה מנהיג חברתי ופוליטי פורץ דרך, שהוביל מאבק ציבורי חשוב, אמיץ ונחוש למען בני עדות המזרח בפרט והשכבות החברתיות המוחלשות בכלל. אזכור תמיד את שיחותינו הארוכות, המעמיקות והמרתקות על מצב המדינה והחברה בישראל, ועל התיקון, האיחוי והריפוי הנחוצים לנו”.
אור בן מלך גילם את דמותו של ביטון בהצגה שעלתה בתיאטרון בית ליסין. אתמול סיפר כי "צ'רלי היה בן אדם מאוד מיוחד, מאוד סוער גם בגיל מאוחר. לצורך התפקיד הלכתי אליו. הוא היה מאוד חולה כבר אז. צ'רלי זה אחד מהאגדות שהיו פה בארץ, מהאנשים ששינו את החברה. אני מזרחי, למזלי לא הייתי צריך להיאבק נגד הכוחות שהוא וחבריו נאבקו בהם, אבל אני בהחלט מזדהה עם תחושת הקושי הגדולה שבה הוא גדל. אני הכי זוכר ממנו את התשוקה שלו. גם כשהוא היה מבוגר, הנפש שלו נשארה צעירה והיה מרגש לראות את זה. אני מקווה שהמדינה תכיר בפועלו וינציחו אותו איכשהו".
