אוהדי מכבי ת"א עקבו באדיקות אחרי אליפות אפריקה מסיבה אחת: לראות מתי אנגולה עם מילסון תודח. זה קרה רק ברבע הגמר, וכשמילסון חזר הוא גילה שבזמן שהוא חגג הישג גדול עם חבריו לנבחרת – הקבוצה שלו שינתה את פניה לחלוטין, נכנסה לדיכאון ואיבדה את החיוך. מקבוצה שהכל הולך לה לקבוצה שלא מסוגלת אפילו להגיע למצב נורמלי ליד השער, גם מול קבוצות תחתית.
אבל מילסון חזר לעניינים בכל הכוח וכמעט הכל במכבי ת"א שב לקדמותו. פתאום משחק ההתקפה זורם, וגם ההגנה המאולתרת יכולה לשמור על שער נקי. מילסון הוא סמל השינוי בין מכבי ת"א של העונה הזאת לעונות הקודמות. איתו היא מוצאת פתרון לכל דבר, בלעדיו הכל אפור ועצוב. איתו היא מועמדת לאליפות, בלעדיו היא הייתה יכולה לאבד גם את המקום השני. במו רגליו הוא החזיר את מכבי ת"א למקום הראשון.
היו למכבי ת"א זרים מצוינים שכבשו המון שערים, כמו וידאר קיארטנסון וג'ורג'ה יובאנוביץ', אבל מבחינת השפעה, מילסון עולה עליהם בהרבה – והוא אחד הזרים הכי טובים שנחתו במכבי ת"א מאז שמיץ' גולדהאר רכש את המועדון. אף שחקן זר לא פתר לה בעיות וריפא את משחק ההתקפה שלה כמו מילסון. פתאום יש לה משחק אגפים, פתאום שחקנים זזים ולא מחכים שהכדור יגיע אליהם, ופתאום מכבי ת"א מגלה שהיא יכולה בלי ערן זהבי, שהוחלף בדקה ה־67 – מצב שאי־אפשר היה אפילו לדמיין בפתיחת העונה. שמכבי ת"א תהיה בדקות ההכרעה במשחק גדול בלי ערן זהבי? יש יותר סיכוי שיירד גשם בחודש אוגוסט ותוך כדי גם יפגע מטאור בכדור הארץ.
בהחלט יכול להיות שנפל דבר אמש בבלומפילד ומילסון החליף את זהבי כשחקן הכי טוב במכבי ת"א, שחקן המטרה החדש והאיש שאי־אפשר בלעדיו. מילסון, בניגוד לזהבי, לא צריך לכבוש כדי להשפיע על המשחק. הוא התעלל בהגנה של הפועל באר־שבע עד שהיא איפשרה לו לכבוש מקרוב. בהרבה רגעים במשחק אתמול מכבי ת"א נתנה הרגשה של קבוצה זוהרת שיכולה לכבוש מכל מצב. רק מילסון מסוגל לגרום לה להיראות ככה. עליו תקום ותיפול העונה של מכבי ת"א.
