סמל עוז דניאל, שנחטף לעזה על ידי מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר, הוכרז אתמול כחלל צה"ל - אחרי שבמשך יותר מארבעה חודשים לא היה ידוע מה עלה בגורלו. הרב הצבאי הראשי קבע את מותו על בסיס ממצאים שאותרו, שמאפשרים להביאו לקבורה על אף שגופתו מוחזקת ברצועת עזה.
דניאל ז"ל, תושב כפר־סבא, לחם בגדוד שריון 77 של חטיבה 7. הוא הותיר אחריו זוג הורים, מירב ואמיר, ואחות תאומה, הדר. הלווייתו תתקיים היום בשעה 14:00 בבית העלמין הצבאי בכפר־סבא.
רק בשבועות האחרונים טסו הוריו של עוז להאג ולבריסל במסגרת המאמצים להשיב את בנם ואת יתר החטופים הביתה. לפני כחודש דיברה מירב בעצרת למען החטופים בכפר־סבא על חוסר הוודאות שבו היא נמצאת מאז 7 באוקטובר: "הדבר היחיד שאני יודעת בוודאות על עוז זה שהוא חטוף", אמרה, "אין לנו כל אות חיים לגביו, חוסר הוודאות הוא מוחלט. איני יודעת איך הבן שלי מרגיש, האם הוא אוכל, האם הוא שותה, איך מתייחסים אליו, האם יש לו בגדים חמים בימים הקרים האלה ועוד המון שאלות".
מירב סיפרה כי החלום הגדול של עוז הוא להיות מוזיקאי, והאמינה שעוד יזכה להגשימו. "אנחנו בטוחים שמה שעוזר לו לעבור את הימים האלה בעזה הוא אהבתו למוזיקה, אהבה לרוק, והיכולת שלו לכבד את האדם באשר הוא בכל מצב", אמרה.
לאחר מכן הוסיפה בכאב: "המדינה משאירה את החיילים לסוף. היא הפקירה אותם ב־7 באוקטובר ועכשיו מפקירה אותם בפעם השנייה. אסור לתת לזה לקרות, אחרת למה שהורים ירצו לגייס את ילדיהם? כאמא לחייל, בכל יום מהדהדת בראשי שבועת החיילים להקדיש את כל כוחותיהם ואף להקריב את חייהם להגנת המולדת ולחירות ישראל. אחד הקשיים הגדולים מבחינתנו, כהורים לחייל וכחלק מקבוצה להורים לחיילים, הוא שבכל אחד מהמתווים המדוברים החיילים אינם מופיעים באף אחת מהקטגוריות. למקבלי ההחלטות זה נראה מובן מאליו שהחיילים ישוחררו אחרונים. זה נשמע לכם הגיוני? איך ייתכן שהמדינה משאירה את החיילים לסוף?"
ממטה משפחות החטופים נמסר: "עוז דניאל אהב את החיים, היה בעל חוש הומור וחיוך ענק. הוא היה מוקף בהמון חברים ותמיד היה זה שהצחיק את כולם. חבריו של עוז מספרים שאי־אפשר היה להתעלם מהאדם הערכי שהיה. עוז היה נגן גיטרה מחונן שהאמין כי בכוחה של המוזיקה לשנות את העולם. הלהקה האהובה עליו הייתה גאנז אנד רוזס".
