קל מאוד לייחס אטימות לאיגוד השידור האירופי, שעדיין לא פסק אם עדן גולן, נציגת ישראל לאירוויזיון, תורשה לבצע את "הגשם של אוקטובר", שהמלל שלו חשוד בניחוח פוליטי המנוגד לחוקי התקנון. ברגע הראשון גם אני דפקתי לעצמי על המצח ושיגרתי חצי קללה לעבר האירופאים האלה, עם או בלי אנטישמיות ופרו־פלסטיניות, שעוד לא יצאו מהסרט. מה עבר להם בראש? הם חושבים שכבר החלמנו? הם ציפו שבחודש החמישי למלחמה כבר נהיה מסוגלים לפזז ולענטז בשיר על ציפורים ופרפרים? נקו את החלודה שהצטברה אצלכם על שריר הלב, אל תגרשו אותנו מהתחרות הכה חשובה וכה נוצצת.
בום. כותרת לפרצוף. פסילה? סתימת פיות? אחלה יחסי ציבור. ברגע הראשון גם אני שיגרתי ח"ח לתאגיד השידור כאן שנעמד על רגליו האחוריות והגיב בשיא העוצמה. "אנחנו לא מוכנים לשנות או להחליף את השיר גם במחיר של אי־השתתפות בתחרות". אפילו הנשיא הרצוג נדרש לסוגיה הבוערת והבטיח לסייע ככל שביכולתו ביישוב המחלוקת. לדבריו, "צריך לקיים דיאלוג ודו־שיח, להיות חכם ולא רק להיות צודק. חשוב שנהיה שם".
במקביל ללחץ המדיני על איגוד השידור האירופי, נחשפו מילות השיר השערורייתי־לכאורה שעליו חתומים שלושה: קרן פלס (שאני חולה כמעט על כל מה שהיא כותבת), אבי אוחיון וסתיו בגר, שאף הם מוכרים כיצרני להיטים. הסתערתי על הטקסט בשקיקה. הכצעקתה?
לא ולא. ברומן שישראל מנהלת עם האירוויזיון שיגרנו שירים הרבה יותר מיליטנטיים ולאומניים. אתם זוכרים את "כאן" של אורנה ומשה דץ? יוצרו, עוזי חיטמן הזכור לטוב, כתב "כאן ביתי, פה אני נולדתי/ במישור אשר על שפת הים/ כאן החברים איתם גדלתי/ ואין לי שום מקום אחר בעולם". אין בזה ניחוח פוליטי? והסיפא: "דלת לשכנים אני פתחתי/ ומי שבא נאמר לו אהלן".
איזה אהלן ואיזה אגוזים. זה היה ב־1991. דקה אחרי מלחמת המפרץ. אלא שאז, לפני יותר משלושה עשורים, איגוד השידור האירופי לא העלה בדעתו שמתפקידו לבחון את המילים. בהתעלמות אלגנטית הוא גם אטם אוזניו לעפרה חזה שרה את "אני עוד חי־חי־חי, עם ישראל חי". היש פוליטי מזה?
אז התעמקתי בטקסט של "הגשם של אוקטובר", רובו באנגלית, ואני שמחה לבשר לכם שאפשר, וכדאי, להנמיך את המבערים. המשפט "אני עדיין רטובה מהגשם של אוקטובר", שמופיע רק בסופו, לא הרטיט את ליבי ו"החיים הם לא משחק לפחדנים" לא הפיח בי עזוז וגבורה. לדעתי, איגוד השידור האירופי מבזה את עצמו בהיטפלות למילה "פרחים", שמושרת באנגלית, בהנחה שמיליוני הצופים יירתעו מהמילה שמשמשת גם קוד לנופלים. נו, באמת.
השורה היחידה שריגשה אותי באמת היא "מישהו גנב הלילה את הירח", שלא בהכרח מייצגת את 7 באוקטובר. היא יכולה להיכתב גם בעקבות פרידה וגירושים ושברון לב. לכן, אני מקבלת את עצתו של הנשיא ומשגרת לקברניטי כאן הצעה מעשית. אל תחליפו אף מילה בשיר, אבל במקום לקרוא לו "הגשם של אוקטובר" - הקשר די קלוש - תקראו לו "מישהו גנב הלילה את הירח". ובא לציון גואל. דוז פואה.
התעמקתי בטקסט של "הגשם של אוקטובר", רובו באנגלית, ואני שמחה לבשר לכם שאפשר, וכדאי, להנמיך את המבערים