אמנם, זה לא חדש שהברלינלה (פסטיבל הסרטים השנתי בברלין) לא שלם אם לא יטנפו שם על ישראל. אבל אם עד עכשיו הביקורות החריפות והחד־צדדיות נשארו על המסך, כעת דלפו המחאות, והאמירות הקשות מאוד נגד ישראל כבשו את הבמה ואת ונאומי הזוכים, ללא תגובה כלשהי מצד פוליטיקאים שישבו בקהל - ואף בתמיכת חלקם.
נתחיל בבמאי האמריקאי בן ראסל, שעלה לבמה עם כאפייה והאשים את ישראל ברצח עם לקול תשואות סוערות מהקהל. אחריו באסל אדרה קרא לגרמניה להפסיק לספק לישראל נשק, ועמיתו הישראלי יובל אברהם קרא להפסקת אש והמשיל את המצב בישראל לאפרטהייד. אברהם לא טרח אפילו להזכיר את האזרחים השבויים בידי חמאס. לבסוף ישנה ורנה פאראבל, אחת השופטות בפרס, שעלתה עם הכתובת "הפסקת אש עכשיו" מהודקת לגבה.
הפסטיבל סירב לגנות את ההתנהלות על הבמה. הם טענו כי קווי היסוד של הפסטיבל עומדים לצד כבוד הדדי, גיוון הדעות, וכיבוד האחר, ומנגד אמרו כי ההצהרות על הבמה היו הבעות דעה אינדיבידואליות ובמסגרת חופש הדיבור.
אבל זה לא נגמר במשתתפים: בחשבון האינסטגרם של הפסטיבל הועלו תמונות עם הכיתוב האנטישמי "מהים עד הנהר, פלסטין תשוחרר" ו"עזה האהובה, גרמניה תפסיקי לממן את הטרור בחסות המדינה". הכתובות נמחקו לאחר מכן, והנהלת הפסטיבל טענה כי "האקרים השתלטו עליו" ופירסמו אותן.
יש לציין כי למרות האמירות המזעזעות הללו, והביקורות החריפה נגד ישראל שגלשה לעיתים להסתה פרועה ואנטישמית ממש, איש מהמשתתפים או מחבר השופטים של התחרות לא אמר מילה על הטבח ב־7 באוקטובר.
לא זו אף זו, היו מי מהמשתתפים הבכירים בפסטיבל שהעזו לתמוך באמירות השנאה: שרת התרבות קלאודיה רות, וראש עיריית ברלין, קאי וגנר, נראו בטקס כשהם מוחאים כפיים לאחר כמה מההצהרות הבוטות נגד ישראל.
רק בתחילת השבוע, לאחר שהקנצלר שולץ ביקר את הנאומים החד־צדדיים נגד ישראל, הבטיחו בפסטיבל לבדוק את אירועי השנאה בטקס הפרסים. הפסטיבל, כאמור, מסובסד מכספי הציבור בסך של יותר מ־12 מיליון יורו. הוא אף הסכים כי “עמדה חד צדדית כזו לא יכולה להתקיים”, טענה אתמול סגנית דוברת הממשלה, קריסטיאנה הופמן.
בקהילה היהודית הגיבו לסערה בכעס: "הזירה התרבותית שוב הופכת להרגל מפחיד של אמירות אנטי־ישראליות ואנטישמיות", אמר יוסף שוסטר, נשיא מועצת יהודי גרמניה.
