מערכת הבחירות בתל אביב־יפו תיסוב סביב שתי סוגיות מרכזיות. הראשונה: האם לאחר 26 שנות כהונה, ראש העיר המיתולוגי רון חולדאי יוחלף. השנייה, שהייתה אקטואלית מאוד עד 6 באוקטובר וגם לאחרונה חזרה לכותרות: הדת במרחב הציבורי.
בקרב על ראשות העיר מתמודדים שלושה מועמדים. ראש העיר המכהן חולדאי (79), שנבחר לתפקיד כבר בשנת 98'. לפני כהונתו כראש עיר שירת כטייס קרב ומפקד בחיל האוויר והשתחרר בדרגת תא"ל, וניהל את בית הספר המיתולוגי גימנסיה הרצליה. סגנו של חולדאי בבחירות אלה הוא דווקא מי שהתמודד מולו בעבר - אסף זמיר. חולדאי לא הכריז רשמית שאם ייבחר זו תהיה הקדנציה האחרונה שלו, אך הוא סימן את זמיר כיורשו.
מול חולדאי מתייצבת אשת יש עתיד אורנה ברביבאי (61), חברת כנסת ושרת הכלכלה לשעבר, ששוחררה מצה"ל בדרגת אלוף לאחר שכיהנה כראש אגף כוח אדם, והייתה לאישה הראשונה שהגיעה לדרגה זו. אם תיבחר תהיה גם האישה הראשונה שתעמוד בראשות עיריית תל אביב-יפו. סגניתה של ברביבאי היא ציפי ברנד, שבתחילה התמודדה על ראשות העיר גם כן אך החליטה להסיר את מועמדותה ולחבור לברביבאי. לצידם מתמודד גם איש העסקים עו"ד יובל צלנר (45).
בתוכניתה של ברביבאי לקידום העיר היא מתייחסת לרמת הפשיעה העולה. היא מתחייבת לפעול להכפלת כוח האדם והאמצעים של הסיירת לביטחון עירוני, אכיפה מוגברת באזורים שבהם יש ריבוי מקרי אלימות בדגש על דרום העיר, תוכנית מקיפה נגד אלימות, הטרדות מיניות, פשיעה במערכת החינוך ועוד.
כמו כן, ברביבאי מציינת כי תל אביב־יפו מדורגת במקום הראשון בהיקף הרחובות המסוכנים במדינה מבחינת בטיחות בדרכים (על פי דוח אור ירוק), וכי מאות אנשים בשנה מעורבים בתאונות עם כלים חשמליים בעיר. תוכניתה לעיר בטוחה כוללת שיפור תשתיות, אכיפה בנקודות תורפה לאחר מיפוי אזורים מועדים לפורענות וקידום חקיקה שתחייב רישום של כלי הרכב הדו־גלגליים. בנוסף, ברביבאי מתייחסת לא אחת בקמפיין שלה להגירה השלילית של צעירים מתל אביב־יפו בשל יוקר המחיה. היא מבטיחה שורת צעדים שיאפשרו איכות חיים טובה וזולה יותר בעיר המרכזית.
לצד הבטחותיה של ברביבאי ניצב חולדאי המתגאה בעיר ובהצלחת הפרויקטים שקידם בה, ובהתאם הכותרת של הקמפיין שלו - תל־אביב חייבת להישאר תל־אביב. בין הפרויקטים האחרונים של העירייה שבהם מתגאה חולדאי במיוחד הוא מיגון כלל גני הילדים, שדרוג מבנים עירוניים בשכונות הדרומיות והמזרחיות כולל שיפוץ האצטדיון של בני יהודה, טיילת המצוק המחודשת ועוד.
אם הייתם שואלים את הציבור התל־אביבי על מה הוא יוצא להצביע במציאות של 6 באוקטובר, נראה שאחד הנושאים הסוערים ביותר היה דווקא הדת במרחב הציבורי. אי שם בחגי תשרי בערו הרחובות בתל־אביב במחלוקת על קיום תפילת יום כיפור בהפרדה בכיכר דיזנגוף. הוויכוח הזה היה סמל ומקרה בוחן להתנגשויות רבות בין העיר ללא הפסקה לעקרונות מסורתיים יותר.
כעת, כלל הרשימות מדברות על כך וחלקן אף דורשות מהמועמדים לראשות העיר להתחייב שלא לשבת עם רשימות הכוללות בתוכן אנשים הקוראים להדתה במרחב הציבורי. ברשימת ״חי - חילונים ירוקים״ בראשות ראובן לדיאנסקי, חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר עד לאחרונה, פנו לפני מספר שבועות לחולדאי בבקשה שיתחייב גם הוא שלא יישב בקואליציה עם עוצמה יהודית, זאת בהמשך למאבקה של התנועה בניסיונות הדתה בעיר של גרעינים חרדיים. לצידם נמצאת גם רשימת ״מרצ - חוזה חדש - הירוקים במרכז״ בראשות מיטל להבי, המורכבת מאנשי המחאה ופעילים עירוניים ותיקים שהתחייבו כבר שלא יישבו בקואליציה עם מי שלדבריהם מייצגים ערכים משיחיים.
מולם ניצבת אותה רשימה אליה הם מתנגדים כל כך: עוצמה יהודית-הליכוד. אנשי הרשימה מבטיחים לשים את שכונות העיר במרכז עשייתם, לצד שמירה על הצביון היהודי, המסורת וחופש הדת בעיר.
אנשי קהילת הלהטב"ק בעיר מהווים כ־15 אחוז מהאוכלוסייה, והם אלו שגם מדווחים כיצד בחמש השנים האחרונות ירדה תל־אביב מגדולתה כבירת הלהטב"ק בשל ירידה ביחס לאנשי הקהילה בעיר. את מצב זה מקווה לשנות רשימה המורכבת כולה מלהטב"קים - "הרשימה השווה". במקום הראשון בה ניצבת לינור אברג'יל, מנכ"לית עמותת "טרנסיות ישראל", שאם תיבחר תהיה חברת המועצה הטרנסית הראשונה בארץ.
רשימה נוספת היא הרשימה היהודית ערבית "כולנו העיר", שמזכירה גם את נוכחותה של יפו במפה העירונית.
