הפרת הצנזורה הבוטה של עו"ד ימית מלול־ינאי שלשום, עת חשפה בערוץ 14 מידע שהיה מצוי בכל גופי התקשורת ולא פורסם בגלל הדבר הזה שנקרא שמירה על החוק, התקבלה בקרב תומכי ותומכות השלטון על המסך כמו זרם נפט שבקע מתוך האדמה לאחר מכת גרזן אקראית. ההתנהלות העקומה כרגיל של דובר צה"ל והצנזורה הצבאית רק הגבירה את החשק לרקוד הורה. אילה חסון אפילו הסתדרה עם הפרומפטר.
שמעון ריקלין, שבתוכנית שלו החלה הסאגה שבסופה הצנזורה התירה לפרסם את פרשת כרטיסי הסים הישראליים של מחבלי חמאס, פתח את המהדורה אמש כאילו הוא חוגג בר־מצווה. בפנים רוטטות וקול נרגש הוא ניסה לגולל את סיפור המעשה לשיטתו אך נראה כמי שזקוק נואשות לכוס מים. ברגעים כאלה, המוכרים מכל התוכניות שבהן הקונספט של "מגוון דעות" קיים ביחס לשאלות כמו "פיצה או גלידה", ריקלין הוא לא מגיש אלא חזן: הוא אומר את התפילות והקהל הקדוש חוזר אחריו בקול גדול ובכוונה יתרה.
מצד שני, היה נעים לגלות שביקום עתיר הקונספירציות שבו ערוץ 14 משגשג, דווקא מאמינים שם בעיניים עצומות להודעות לשכת ראש הממשלה. את התגובה לפיה בנימין נתניהו לא הכיר עד שלשום אינפורמציה שכל כתב צבאי/ מדיני/ פוליטי עם דופק מדקלם כבר חודשים, קיבלו כתורה מסיני. יערה זרד אף אמרה לריקלין שנתניהו "הופתע ואפילו זעם. הוא גילה את זה יחד עם הציבור שצפה בתוכנית שלך". אפשר להבין אותו: כשצופים בערוץ 14 עולה החשד שנתניהו הופתע ואפילו זעם לגלות שהוא ראש הממשלה.
אבל במחוזות אחרים התברר שהאמת אחרת. ירון אברהם מערוץ 12, למשל, אמר שהוא מכיר לפחות שני דיונים ביטחוניים בהשתתפות נתניהו, שבהם הנושא עלה. גם עמית סגל פיקפק בגרסת נתניהו – לא משהו לזלזל בו – אבל הוא גרס שהדיון מתי נתניהו ידע על כרטיסי הסים לאחר 7 באוקטובר "לא משמעותי", אלא העובדה שהוא לא ידע על כך בזמן אמת. ובכן, לא רק שנתניהו זיגזג והודה ששמע משהו על כרטיסי סים: קראו לי תמהוני, נאיבי או בעל מניות בערוץ 13, אבל אם ראש הממשלה מוציא הודעה שקרית (או שזיכרונו לא משופר מזה של נשיא ארה"ב), כשברקע קמפיין להשחרת מערכת הביטחון, זה הכל מלבד "לא משמעותי".
לא מיותר לציין שהצבא והשב"כ לא מסכנים ולא חשופים בצריח. למעשה, אי־אפשר להתחרפן מהסטנדרטים הנחותים של ערוץ 14 ומובלעות אחרות בלי להתמודד עם סוללות כיפת הברזל שמקיפות את המערכת. גם אתמול הן פעלו את פעולתן: כתבים צבאיים, גנרלים במילואים וכו'. אצלם, כך נדמה, זה לא משנה כמה אותות יתקבלו: את היד המאכילה הם כבר לא ינשכו.
בקטנה
במהדורה של חדשות רשת, אור הלר חתם את כתבת סיכום יום הלחימה בעזה עם תיעוד של באגר צה"לי מועך צמד אופנועים של מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. "לסל וחסל" סיכם הכתב הצבאי בשביעות רצון ילדותית, שמספרת לא מעט על המלחמה והסיקור שלה. נו, לפחות הוא לא הכריז על תמונת ניצחון.
