שידורי יום הבחירות לרשויות המקומיות היו מרתקים בערך כמו המרוץ לראשות עיריית באר־שבע. אם ככה נראית חגיגה לדמוקרטיה – רצף של פרצופים עגומים נוכח אחוזי ההצבעה – נותר רק לדמיין מה יהיה בלוויה שלה. ואולי בעצם זה מה שקרה אתמול: מוות שנגרם עקב קפיצה מהיקף ההוצאות באשראי לבין מספר האנשים שגם טרחו לנצל את יום השבתון כדי להגיע לקלפי.
1 צפייה בגלריה
yk13819551
yk13819551
(זה לא "הקשב הציבורי", אלא הציבור. חדשות קשת)
כן, מתברר שאפילו הקסם האישי של אניה בוקשטיין לא ממש העיר את קהל היעד. ואם זה לא עבד, אז בוודאי שאין מה לבנות על הנזיפות של דפנה ליאל, שבמשדר הצהריים של קשת התקנאה בשיעורי ההתייצבות של המגזר החרדי. אלמוג בוקר ניסה להדגים ברשת מה באמת מעניין את העם – פתיחת סניף של רשת המבורגרים בתל־אביב – אבל המרואיינת שלו בכלל הגיעה מתל־מונד, שם לא התקיימו בחירות. לא נורא, תמיד אפשר לחזור לקלישאות על אספרסו. בערוץ 14 עשו בילד־אפ שלם סביב המדגם של שלמה פילבר, כאילו מדובר בהישג מקביל לנחיתה על הירח (או לחילוץ גרסה נטולת סתירות מעד המדינה).
גם הדילוג בין ערים שבהן התנהל קרב קצת יותר יצרי היה זניח לעומת הנושאים שלכדו את תשומת הלב על המסך, בין השאר בגלל ביטוי ויזואלי יוצא דופן: ההצהרה האופטימית של נשיא ארה"ב על הפסקת אש קרובה מאוד בעודו אוחז בגביע גלידה, התיעוד המבהיל של נפילת טיל בכביש 89, תמונתה של הילדה הנעדרת היימנוט קסאו והראיונות קורעי הלב עם משפחתה. הדבר היחיד בבחירות שאולי יכול להתחרות טלוויזיונית בכל אלה הם החזירים של חיפה.
"אולי זה מזג האוויר, אולי זה הקשב הציבורי בזמן מלחמה", הירהרה יונית לוי על הסיבות לאדישות בפתיחת המהדורה של ערוץ 12. ובכן, על חלקו של הטבע אין יותר מדי מה להגיד, אך ראוי להתעכב על הביטוי "הקשב הציבורי בזמן מלחמה". מה זה בכלל אומר? מילא, אם הקניונים היו ריקים, אפשר היה לומר שאותו דיכאון משפיע על כל סוגי הצרכנות – מבגדים שעולים כסף ועד השפעה שניתנת בחינם. מכיוון שזה לא המצב והקניות ניצחו בנוק־אאוט, ייתכן שהסיפור הוא פחות "הקשב הציבורי בזמן מלחמה" ויותר תהליך אחר שקרה בעקבותיה: לא רק הביטחון האישי התרסק, אלא גם התחושה שיש איזושהי משמעות לאזרחות. הרי מה זה חשוב מי יגבה את הארנונה אם ברגע האמת התברר שאין מדינה?

בקטנה

במשדר שש של חדשות קשת הובטח אייטם עסיסי: "העימות בין בן גביר למשפחת החטופה". המגיש ירון אברהם הציג את הסיטואציה: "משפחתה של עדן ירושלמי שעדיין חטופה בעזה הגיעה לקלפי בתל־אביב עם השלט... ובדיוק כשהם באו לתלות את השלט, מהקלפי יצא השר בן גביר. זה מה שקרה שם". ומה קרה? בן גביר יצא, מישהו צעק לעברו שיבוא לדבר עם המשפחה, הוא ניגש, קישקש משהו והלך. האחות, שני ירושלמי, לא הוציאה מילה, אבל הכותרת הייתה "אחות החטופה שהתעמתה עם השר". אברהם, שהבטיח "עימות" וקיבל אוויר, שאל את שני אם אמרה לבן גביר משהו שלא נקלט בצילום. "לא אמרתי כלום", השיבה ירושלמי. בקריטריונים של חדשות קשת אפשר לכנות את זה "העימות בין ירון אברהם לאחות החטופה".