אלפים ליוו אתמול למנוחות את סרן איתי סייף מירוחם, שנפל באסון הבית הממולכד שהתפוצץ ברצועה. חיה, אמו של סרן סייף, נפרדה מבנה: "אחרי 24 שנים ו־17 ימים אני מחזירה את הפיקדון לקדוש ברוך הוא. מהרגע הראשון ידעתי שזה פיקדון. הכל היה יותר מידי טוב. היית ילד מושלם, ילד טוב שלא דורש כלום. הכל הלך לך בקלות, היית תלמיד מצטיין בהכל. ואני תמיד ידעתי שאצטרך לשלם על זה מתישהו - שהקדוש ברוך ירצה אותך בחזרה".
שחר ונטע, אחיותיו של סרן סייף, ספדו לו: "חסרונך היה כל כך מורגש בחודשים האחרונים כשהיית בעזה, והוא יהיה מורגש לעד. היית מפקד כל כך טוב, מוערך ואהוב. מאז שמחת תורה צברת כל כך הרבה חוויות קשות, כואבות וגם מעצימות. איבדת כל כל הרבה חברים בנפש. היה לך כל כך חשוב לפגוש אותנו, בני המשפחה".
גם האח אורי ספד: "לפני ארבע שנים התגייסת לגדוד ולסיירת. מהרגע הראשון נתת דוגמא לחיילים שלך. אני רוצה שתדע שנישאר משפחה חמה ומלוכדת - אך תמיד ישאר לנו חור עמוק שאי אפשר לסגור. תמשיך ללוות אותנו בכל צעד. בתור קצין בצה"ל אני עומד כאן היום ברגע הכי קשה בחיים ומבטיח לך שאנחנו נמשיך מאיפה שהפסקת ונשלים את המשימה. אני אוהב אותך אחי הגיבור".
"הובלת את לוחמיך בלב שלם, במלחמה על הדגל, על הבית ועל העם שכל כך אהבת", ספד אתמול בכאב אל"ם עברי אלבז, מפקד חטיבת הנגב, לסרן איתי סייף, "התמסרת לעם הזה מאז גיוסך לחטיבת גבעתי", הוא אמר: "דחפת את פקודיך להישגים. היית ראשון בכל דבר. מוביל בכל אתגר - וכך גם נפלת. ראשון, בכוח שטיהר את המבנה הארור".
ח"כ מיכאל ביטון, חבר של משפחת סייף, ספד ללוחם בדמעות: "הוא גדל בירוחם, בחינוך נפלא בקרב אנשים וקהילה נפלאה, בישיבת בלבב שלם. הוא הלך למכינת קשת להתחזק ולהיבנות להנהגה. הוא הלך להנהיג".
הוא אף סיפר כי "איתי היה כמו פרח השקד - פרח בארץ עם כאב, אובדן ומאבק. הוא פרח בארץ של אנשים טובים. באיזו ערוגה גדלים כדי להיות פרח שקד לבן וטהור? הוא דיבר איתי על ההתלבטות אם להיות קצין - ולא שיער שיעשה את מעשי הגבורה שלו בזמן מלחמה".
סייף נקבר אתמול בבית העלמין הצבאי בירוחם.
