בעיר הבירה נרשמה אדישות רבה לקראת הבחירות, ואחוזי ההצבעה בה היה נמוכים במיוחד מבין הערים המרכזיות בישראל. ראש עיריית ירושלים משה ליאון ניצח בפער משמעותי את המתמודד היחיד מולו, יוסי חביליו, וזכה בכהונה שנייה.
לאחר ספירת הקולות בירושלים (ולפני תוצאות המעטפות הכפולות), ליאון זכה ב־83% מהם, לעומת 17% שקיבל חביליו. "נמשיך להפוך את העיר, לבנות עשרות אלפי יחידות דיור. ירושלים מסמלת אחדות, כולם יחד. חרדי במועצה או יותר, זה לא משנה. זו עיר מעורבת, העיר הכי טובה בעולם. אני צריך לדאוג לכולם", אמר ליאון והוסיף כי "אני מודה שקשה לי לחגוג, חושב על החטופים ועל החיילים בשטח".
ליאון אמנם זכה בקלות בקדנציה נוספת, אבל הקרב האמיתי התקיים על המועצה: התוצאות הלא־סופיות מעלות כי המפלגות החרדיות זכו להישג ולהן רוב במועצת העיר. 16 כיסאות במועצה צפויים לדגל התורה, ש"ס, אגודת ישראל והפלג הירושלמי. בנוסף, רשימת מאוחדים החרד"לית זכתה לשני כיסאות ורשימת נעם לאחד, אך ייתכן שתישאר מחוץ למועצה לאחר הספירה הסופית. ליאון עצמו צפוי לזכות לשני מושבים בלבד. הרשימות הליברליות נחלו אכזבה.
רשימת התעוררות תפסה נתח נכבד במועצה היוצאת, והייתה הגדולה ביותר בקרב המפלגות הלא־חרדיות. כעת, היא צפויה לקבל שלושה מנדטים. ייתכן שתתחזק לארבעה, שכן ב־2018 היא גרפה את רוב קולות החיילים. "האדישות בציבור הכללי מדאיגה", אמר אדיר שוורץ, יו"ר הרשימה, "אי־אפשר להתעלם מהנסיבות של הבחירות, שנעשו בעיצומה של מלחמה. המשמעות של רוב חרדי במועצה היא אחריות גדולה יותר על משה ליאון, ואני מצפה לאחריות גם מצד המפלגות החרדיות. נעבוד קשה כדי לשמור על הצביון הציוני".
