"לחרדים באופן מסורתי יש בבחירות אחוזי הצבעה גבוהים כי הם לא מגיעים רק בגלל החובה האזרחית, אלא מהקריאה של הרבנים לצאת להצביע - 'ועשית ככל אשר יורוך'. זו חובה ומצווה דתית", מסביר ישראל כהן, פרשן פוליטי חרדי, ומוסיף: "לפני 7 באוקטובר היינו במצב שכל השיח היה על הדתה. היה דיבור שכוח קפלן ישתלב ויפעל להשפיע על הבחירות לכיוון הליברלי. בפועל, המלחמה קטעה את הסיפור הזה והשיח נהיה אחר. שיעור ההצבעה בציבור הכללי היה נמוך יותר בעקבות המלחמה, והציבור החרדי, שיוצא בהמוניו להצביע, צבר הצלחה משמעותית”.
מירושלים עד טבריה, מאשדוד עד צפת. הציבור החרדי רשם הישגים מרשמים בבחירות לרשויות המקומיות.
בירושלים ראש העירייה משה ליאון ניצח בקלילות את יוסי חביליו, שנתמך בין היתר על ידי יש עתיד, העבודה ומרצ. אבל, התוצאה המשמעותית הייתה דווקא בבחירות למועצה. לפי התוצאות כרגע, לרשימות החרדיות דגל התורה, ש"ס, אגודת ישראל והפלג הירושלמי 16 מושבים במועצה מתוך 30. רשימת "מאוחדים" החרד"לית של אריה קינג צפויה לקבל שני מנדטים, ומפלגת נעם מנדט אחד, כך שיחד לכל אותן רשימות 19 מושבים מתוך 30, לא כולל ראש העירייה. הסיבה לדבר נעוצה באחוזי ההצבעה. לשם השוואה, השכונה החילונית שבה נרשמו אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר היא גבעת משואה - 56%. לעומתה, ברמת שלמה שיעור ההצבעה היה 74%.
באשדוד הציפייה הייתה למאבק צמוד, ואולי אפילו להפתעה של המועמדת הלן גלבר, שהגדירה את עצמה כפלורליסטית וליברלית. ראש העירייה מאז 2008, יחיאל לסרי, שקיבל גיבוי מהחרדים, זכה ל–48% לעומת 19% בלבד לגלבר. במועצה קיבלו ש"ס, יהדות התורה ואגודת ישראל 38% בעיר שלא נחשבת לחרדית.
בטבריה, ראש העירייה לשעבר רון קובי, שהתפרסם בעקבות האמירות שלו נגד החרדים, הובס וסיים שלישי עם 22% בלבד מהקולות. לעומתו יוסי נבעה, מנכ"ל מוסדות רבי מאיר בעל הנס, שנתמך על ידי ש"ס והליכוד זכה ל־51% מהקולות. הסיעה הגדולה בעיר, תהיה "מאמינים בטבריה - בדרכו של הצדיק רבי דוד קוק", בה בחרו 30%.
לא הרחק משם, צבר אריה דרעי הישג נוסף. שמועמדו לראשות העיר צפת, יוסי קקון, ניצח עם 51% את ראש העירייה שוקי אוחנה. קקון, שנולד במגדל־העמק למשפחה בת 13 ילדים, נתמך בנוסף גם על ידי עוצמה יהודית.
בערד, ראש העירייה המכהן ניסן בן חמו שנתמך על ידי יש עתיד, הפסיד וקיבל 40% בלבד מהקולות. מולו, מועמד הליכוד שקיבל גם את תמיכת החרדים, יאיר מעיין, זכה ב–49% מהקולות.
גם בעיר החרדית אלעד נרשם מהפך. ראש העירייה בעשר השנים האחרונות ישראל פרוש, הפסיד לממלא מקומו בחמש השנים האחרונות, מועמד ש"ס יהודה בוטבול, שקיבל 55% מהקולות.
גם בבית־שמש, ראשת העירייה עשויה ללכת הביתה. עליזה בלוך, שהפתיעה עם ניצחון בבחירות הקודמות, קיבלה 32.4%, וכלל לא ברור אם תתמודד בסיבוב השני, אליו העפיל שמואל גרינברג (35.7%). משה אבוטבול, ראש העירייה לפני בלוך, קיבל 31.9% - אבל הפער בין השניים עומד על כ־275 קולות בלבד, וייתכן שינוי בהתאם לתוצאות המעטפות הכפולות.
בעיר החרדית הגדולה ביותר, בני־ברק, ניצח מועמד יהדות התורה חנוך זייברט עם 59%, וחזר לתפקיד שבו כיהן עד 2018. שר הבריאות אוריאל בוסו התמודד מטעם ש"ס, וקיבל 36%.
ההישגים המרשימים הללו נרשמו למרות חיכוכים מהותיים בהנהגה החרדית. יועץ התקשורת רפי פרלשטיין, שניהל שורה של קמפיינים במערכת הבחירות מסביר: “זו היתה מערכת הבחירות המוניציפאליות המפולגת ביותר במגזר. במערכת הבחירות האחרונה, כחלק מחילופי הדורות בהנהגה הרוחנית, קרה משהו מעניין. בעבר ישב מי שישב בכל מיני ערים וסגר דילים, ובבוקר הבחירות היה יוצא קול קורא ביומנים החרדים שקרא לכולם להתייצב. הפעם המצביע החרדי היה הרבה יותר עצמאי והתעניין יותר מתמיד בחיים עצמם. דילים בין מפלגות חרדיות קרסו בהרבה מאוד מקומות”. פרלשטיין מוסיף: “בגזרה החרדית היו בשנים האחרונות חילופי דורות בהנהגה הרוחנית. בבחירות 2018, שורה של דמויות מפתח הצליחו לאחד סביבם כל אחד את הציבור שלו. בבחירות האלה הדור החדש התפזר, יש המון חצרות ורבנים מקומיים גילו הרבה יותר עצמאות מה שגרם לפיצולים”. אגודת ישראל למשל נחצתה לשתיים: הסיעה המרכזית שמובילים חסידויות גור וויז’ניץ בהובלת השר גולדקנופף ומחנה השני של שלומי אמונים בהובלת השר פרוש. ישראל כהן, פרשן פוליטי חרדי, סיכם: "אני מקווה שראשי הערים החרדים בערים המעורבות לא ילכו לכיוון של כפייה דתית, אלא לכיוון של אחדות.
