מערכת החינוך היא אולי המערכת החשובה ביותר, שאמורה להבטיח את קיומה של מדינת ישראל מבחינה כלכלית, חברתית, רוחנית, וביטחונית - ודווקא היא הופקדה בידי שר שלקח לעצמו מטרה, כך זה נראה על פי מעשיו, להרסה ולהחריבה.
ננסה למנות בקצרה את "הישגיו המרשימים" במערכת החינוך. ראשית - העלאת תקציב של מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי, שמוביל מאות אלפי ילדים לחיי עוני נוסח ימי־הביניים ללא כל תרומה לחברה ולכלכלה, ובעיקר ללא תרומה לעצמם, על חשבון החינוך הממלכתי־דתי והחילוני. השר אמנם טוען כי התוספת תיעשה תוך פיקוח - הן תקציבי והן של חובת הוראת מקצועות ליבה - אך שתי ההתניות מעוררות גיחוך אצל החרדים עצמם. שנית, על פי נתוני ה־OECD צפיפות כיתות הלימוד בישראל היא בלתי נסבלת ומן הגבוהות בעולם - מה שמבטא את חוסר ההשקעה של הממשלה בבניית כיתות לימוד. והנה, בתקציב 2024 נרשם קיצוץ בבניית כיתות חדשות בכ־700 מיליון שקל, לעומת 2023. הצפיפות בבתי הספר החרדים קטנה בהרבה מזו שבבתי הספר בזרמים הממלכתיים, אך קיצוץ הכיתות נעשה דווקא במגזר הממלכתי.
שלישית, ניסיונו של השר קיש לכפות על האוניברסיטאות - למרות יצירת מגוון תוכניות שנועדו להקל ולתמוך באנשי המילואים - הורדה בתנאי הסף לקבלה, מה שאיננו בתחום סמכותו, והיה מוריד בהכרח את רמת הלימודים וידע הבוגרים. מוטב היה לשר אילו היה מניע מהלכים כלכליים בממשלה שבה הוא חבר כדי לעזור למילואימניקים. רביעית, ואם בחרדים ובמילואים עסקינן - מה עם שוויון בנטל? לא שמענו מן השר קול זעקה באשר לפטור הגורף מגיוס חרדים. המסר החינוכי שלו ברור: זה מוסרי והוגן, לשיטתו, לשלוף מלימודיהם ומעיסוקם אלפי סטודנטים שהכשרתם ויציאתם לחיים מתעכבת - מדענים, רופאים, מהנדסים, מורים, עצמאיים ומועסקים מכל שדרות החיים - ולעומתם לפטור תלמידי ישיבות. האם זה מוסרי, אליבא ד'שר החינוך, קצין קרבי בצה"ל, לסכן את חייהם של עובדים ישרים ומשלמי מסים, ולפטור את אלו שאינם עובדים ומתקיימים מקצבאות?
חמישית, ניסיונו של קיש למנות סגן יו"ר וחברי מל"ג שלכאורה אינם ראויים לתפקידם, כנראה רק מפני שהם משרתים את מטרות אדוניו, מעיד על רצונו לעקוף את חוק המועצה להשכלה גבוהה. חוק זה נועד ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לאקדמי, אך קיש מעוניין כנראה להשתלט על מערך ההשכלה הגבוהה בישראל, על מלוא משמעויות הצעד, ואולי גם להכתיב תוכני לימוד ולעודד השתקה ופיטורי חברי סגל בשל דעותיהם. אל לנו לטעות: מדובר בהמשך ההפיכה המשטרית, שמטרתה השתלטות על מערכת המשפט, התקשורת והחינוך בכלל, והחינוך הגבוה בפרט.
שישית, השר קיש ביקש לקדם חוק שיחייב מוסדות אקדמיים להפוך למשטרת מחשבות שתטיל סנקציות עד כדי הפסקת לימודים מוחלטת על סטודנטים תומכי טרור, או כאלו שנדמה למישהו כי הם כאלו. אלא שהאוניברסיטאות אינן תחליף למשטרה, לפרקליטות או לבתי המשפט - אלו הגופים האמורים להחליט אם להעמידם לדין ומה ייגזר עליהם. שביעית, הניסיונות הכושלים לפטר את רקטור הספרייה הלאומית שי ניצן או את יו"ר יד ושם דני דיין מעידים שוב כי את השר מעניין רק דבר אחד: השלטת השקפת עולמה של ממשלת ההרס בכל הצמתים הלאומיים התרבותיים והמחקריים, אלו שהוציאו את שם המדינה לתפארה בתבל כולה.
שמינית, ולקינוח - ביטול פרסי ישראל בשטחי המחקר והתרבות לשנה זו. בתחילה אולי ניתן היה להאמין לשר בנוגע לכוונתו להקדיש את פרסי השנה לנושא הגבורה, התקומה והערבות ההדדית בשל המלחמה. גם במקרה זה ראוי היה להוסיף קטגוריה זו לאלו הקיימות במדע ובתרבות, שכן למען מה בנינו מדינה שאנו נלחמים על קיומה אם לא כדי להיות אור רוחני לעצמנו ולעולם כולו. החיבור הזה מתאים וראוי ביותר לשנה זו. אך החשיפה כי הפרס בוטל בשל זכייתו של איל וולדמן, מגדולי היזמים בישראל, אב שכול לדניאל הי"ד מנרצחי נובה, אך גם מגדולי המתנגדים לממשלת נתניהו - טרפה את כל קלפי ההסבר של השר, והעמידה אותו בשורה אחת עם שאר נוכלי הממשלה הזו.
אכן, שנה אחת לכהונתו, ורשימת ההישגים של השר קיש - שברור כי הוא הגרוע ביותר שישב אי פעם במשרד החינוך - מתנוססת לתפארה.
אהרן צ'חנובר הוא חתן פרס ישראל לחקר הביולוגיה לשנת תשפ"ג, וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004
