פרסום דוח ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון יכול היה לעבור בשקט פוליטי יחסי, אלמלא מחרחרי ריב ומדון בלשכת ראש הממשלה היו הופכים את האסון לעוד כלי ניגוח פוליטי. המסקנות והממצאים בדוח סבירים. אפשר להתווכח עליהם, אבל אין שם עריפת ראשים. בטח לא של ראש הממשלה נתניהו.
לכן נשאלת השאלה – או מתבקשת התהייה על שיקול הדעת - מדוע היה דחוף למישהו בלשכת נתניהו לפרסם תגובה כה מקוממת ומנותקת על ממצאי הדוח. תגובה שעושה דה־לגיטימציה לוועדה שלמה שחקרה את האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה, שעלה בחייהם של 45 מאמינים.
בליכוד מצאו שלל רב: אחד מחברי הוועדה הוא איש יש עתיד. "צר לנו על כך שלראשונה בתולדות המדינה, הממשלה בראשות בנט ולפיד הקימה ועדת חקירה נגד קודמתה בימין הפוליטי", נאמר בהודעת הליכוד. "ועדה שחבר מרכזי בוועדה הוא מקורבו של לפיד, שלמה ינאי, שקיבל הצעה ממנו למקום ברשימת יש עתיד לכנסת. זוהי התרסה פוליטית מובהקת לחלוטין". נתניהו עצמו לא מסר תגובה אישית לממצאי הדוח, אך ברור שתגובת הליכוד לא פורסמה ללא אישורו.
זה כבר לא רק טעם רע, חוסר רגישות או מאבק בין ימין לשמאל. זה ניתוק מוחלט. בכירים בליכוד לא האמינו שתגובה כזו יצאה מלשכת נתניהו. רובם החרישו. אחרים העזו לבקר.
“מנהיגות אחראית צריכה לקחת אחריות כדי להפיק לקחים ולמנוע מחדלים עתידיים. זו טעות קשה להפוך את ועדת החקירה של אסון מירון לאירוע פוליטי. מדובר באסון כבד עם מחירים קשים מאוד בחיי אדם וכדי למנוע אסון נוסף חובת נבחרי הציבור ללמוד מועדת החקירה ולהפיק לקחים. לתפישתי, נבחרנו כדי לשרת את הציבור ולדאוג לביטחונו ולשלומו. מוטלת עלינו החובה לקחת אחריות על החלטות שקיבלנו וליישם את המסקנות שיבטיחו שהמחדלים לא יחזרו על עצמם שוב”, הגיב שר הכלכלה, ניר ברקת.
"אם אין משהו טוב/ חכם/ מנהיגותי להגיד, עדיף לא להגיד כלום!" צייץ ח"כ אלי דלל מהליכוד. ח"כ טלי גוטליב מהליכוד צייצה: "אני חברת ליכוד, ואינני מסכימה עם תגובת הליכוד המקוממת למסקנות ועדת מירון. 45 אנשים נהרגו באסון מירון".
גם ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) נדהם מהודעת הליכוד וכתב: "הניסיון להגדיר את מסקנות ועדת החקירה כפוליטיות עצוב, מכעיס ומזלזל בעשרות הקורבנות".
שר הפנים משה ארבל (ש"ס), היה נחרץ: "אני קורא לדובר הליכוד לחזור בו מהתגובה המבישה ביחס לוועדת החקירה לאסון מירון ומסקנותיה. על כולנו לכבד את ההרוגים ומשפחותיהם ולהבטיח שנעשה הכל ליישום מסקנות הוועדה במלואן להציל חיי אדם".
כל אלה אגב, הם לא שמאלנים.
מי שעוד לא זרם בזרם המים העכורים היה דווקא יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שהתנתק מבסיס האם והוציא הודעה שונה לחלוטין, ממלכתית ומכבדת. "האסון קרה במשמרת שלי כשר לביטחון הפנים ועל כן יש לי אחריות. אלמד את הדוח ואפעל ככל יכולתי להפיק ממנו את הלקחים הדרושים", כתב.
במערכת הפוליטית כולה התקשו להישאר אדישים לתגובה. "אם זו התגובה של נתניהו", כתב אתמול ברשתות החברתיות אחד העיתונאים החרדים, "המשמעות היא שהוא פשוט לא כשיר".
"תגובת נתניהו והליכוד היא חרפה מבישה ופגיעה בזכר קורבנות מירון", אמר ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. "הניסיון להכפיש את האלוף ינאי, בעל אות המופת, ואת הרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני־ברק לשעבר, כאילו שיקוליהם היו פוליטיים, רק מוכיחים את שפל המדרגה שאליו הגיע נתניהו בניסיונותיו להסיר מעליו אחריות על אסון, שוועדת חקירה ממלכתית קבעה באופן נחרץ שהוא אשם בו".
גם יו"ר תקווה חדשה, השר גדעון סער, תקף: "הודעת הליכוד בעניין דוח ועדת החקירה לאסון מירון - מבישה. אין בה מילה אחת של כבוד או הערכה לעבודת הוועדה בראשות השופטת ברלינר. הניסיון לבסס נורמות של בריחה מאחריות על ידי הסטת העניין להתנגחות פוליטית זולה - לא יעבוד יותר בישראל".
האם נתניהו נערך לקרב על ועדת החקירה הממלכתית לטבח 7 באוקטובר, באמצעות הכפשה ודה־לגיטימציה של ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון? גורם פוליטי בכיר טען שהכל מחושב. נתניהו רואה כמה צעדים קדימה: הוא התחיל בקמפיין נגד ועדת חקירה ממלכתית, כי זו תגזור את דינו ועתידו הפוליטי והאישי בעקבות אחריותו לאסון 7 באוקטובר. ככה נתניהו בונה את הנרטיב. כמו בפרשיות הפליליות שבהן הסתבך: קודם נגד המשטרה, אחר כך נגד הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. אם המשפט לא יתנהל על פי הציפיות של נתניהו ואנשיו – גם השופטים יעלו על המוקד.
