"אולי הגיע סוף־סוף הזמן לשאול, איך קרה לנו 7 באוקטובר, אבל באמת", אמרה אילנה דיין בפרומו של "עובדה". כרגיל בכתבות כאלה, המיצוב של המשדר לא פחות חשוב ממה שיש בו: מהעמידה של המגישה כשגבה מופנה לקריה ועד הטקסט, ממנו משתמע שעד לרגע זה איש לא העז לשאול "איך קרה לנו 7 באוקטובר" ובטח שלא "באמת". ברור, כולם הרי בילו במלדיביים עד כה.
למעשה, "איך קרה לנו 7 באוקטובר" זאת שאלה כל כך רחבה, שהיא זקוקה לגבולות גזרה. שלשום ב"זמן אמת" של כאן, למשל, אבי עמית הלך עשור אחורה כדי לשרטט תהליך שמתחיל במילה הבלתי נסבלת "קונספציה" ומסתיים במחדל החמור בתולדות המדינה. למרות שתשומת הלב נודדת בטבעיות למי שעמד בראשות הממשלה ברוב השנים הללו, מהתחקיר של עמית, שנע בין גילויים מעניינים לראיונות מסוג "אמרתי לכם" עם מגדלורי זחיחות כגון יוסי כהן וגדעון סער, עלה גם כתב אישום נגד מערכת הביטחון ובעיקר הרמטכ"ל לשעבר, רב־אלוף (במיל') אביב כוכבי. ברגע די מדהים בכתבה נטען שכוכבי אמר לנפתלי בנט, אז ראש הממשלה: "אתה צריך לשכנע אותי קודם שזה שווה את המלחמה שתיפתח בעקבות החיסול הזה (של יחיא סינוואר)". חבל שלא הוסבר לצופים ולצופות שבאותו דיון התברר שישראל בעצם עברה לשלטון צבאי.
גם ב"עובדה" שאלו "איך קרה לנו 7 באוקטובר" והתמקדו בלילה שבו הלכנו לישון עם "חמאס מורתע" וקמנו כשהוא שולט ביישובי הנגב המערבי. ב"עובדה", וזאת לא חשיפה מטלטלת, יודעים לספר סיפור: קצבי, מלוטש, מותח. יש בו פרטים שכבר פורסמו ויותר מפעם אחת, לצד מספר גילויים שרק מחזקים את הרצון לדפוק את הראש בקיר. אבל ב"עובדה" גם יודעים איך למלא את המסך באוויר חם עם ניחוח יוקרתי, למשל בעזרת ראיונות עם אנשים שמאז 7 באוקטובר לא חדלו לדבר.
ומעל הכל, נדמה שבשלב זה כבר לא משנה מהותית מה יתגלה, ואילו תשובות יופיעו ב־50 השנים הקרובות לשאלה "איך קרה לנו 7 באוקטובר": עוד מסמך שנזנח, עוד סימן שזכה להתעלמות, עוד שעת שינה של ראש אמ"ן. חמישה חודשים אחרי, השאלה היא כבר לא "איך קרה לנו 7 באוקטובר", אלא האם היום ההוא אי־פעם נגמר.
בקטנה
עולם הדוקו הישראלי חייב הרבה מאוד לבמאית נילי טל, שהלכה לעולמה אתמול בגיל 80. טל הייתה יוצרת דוקו חלוצית וחסרת פשרות, שהטילה זרקור על אוכלוסיות מוחלשות, עשתה "פשע אמיתי" לפני שכל העולם התאהב בז'אנר ואך סמלי שנפטרה ערב יום האישה הבינלאומי, אחרי סרטים רבים שהתמקדו בנשים מכל הסוגים ותמיד מזווית מקורית, מרעננת ולא פטרונית. ומעל הכל היא תיזכר בזכות "רצח ללא מניע", הסרט המטלטל על רצח אסף שטיירמן ז"ל. יהי זכרה ברוך.
