1 יש ברק, אין שערים
ברק יצחקי מתהלך הלוך ושוב על הקווים עם המעיל המנופח, משלב ידיים ומוציא אוויר לעיתים תכופות. חתיכת עול על הכתפיים שלו. גם הוא יודע שזה מסוג המשחקים שיכולים להגדיר קריירה של מאמן מתחיל – ועוד בקבוצה כמו בית"ר ירושלים. חתיכת אתגר – לפגוש את האקסית מכבי ת"א, בה מילא כמעט את כל התפקידים – משחקן, דרך מנהל מקצועי ועד טעימה מאימון. מצד שני, הימים הכי יפים שלו היו על הדשא באצטדיון הזה, בטדי, כחלוץ אז לכו תחליטו עם איזה סמל הוא יותר מזוהה. סלט.
אבל גם יצחקי ידע שאחרי הפחתת הנקודה הנוספת, סכנת הירידה הופכת למוחשית – אין זמן להתעסק ברגשות. אז הוא ביקש מהשחקנים שלו ללחוץ גבוה כבר מהפתיחה, והצהובים־שחורים נראו נהדר בדקות הראשונות והיו שווים גול. בית"ר עושה לכאורה הכל נכון: משחקת מהר, תוקפת דרך האגפים עם הרבה שחקנים, רק חסרה הרגל המסיימת. שפיץ, דרדל'ה, משהו. למרות הדנ"א ההתקפי, יצחקי עדיין לא רואה שער זכות מאז שהחליף את יוסי אבוקסיס לפני שלושה מחזורים. ולא שקודם לכן היה מדובר במכונת כיבושים.
מכבי ת"א, עם האיכויות שלה, לא צריכה יותר מדי כדי להבקיע. אורי דהן איבד את הראש והכשיל את דור תורג'מן ברחבה. בהיעדרו של ערן זהבי שנכנס רק לקראת הסיום, דן ביטון לקח את הבעיטה ויצא גדול. המארחת הגיעה למספיק הזדמנויות כדי להשוות ואולי אפילו לבצע מהפך, אבל עם מחמאות לא נשארים בליגה.
למכבי ת"א יש את כל הסיבות הטובות להרגיש בעננים: היא גם עדיין תחת אפקט הניצחון הגדול ביוון על אולימפיאקוס, גם קיבלה בחזרה את הנקודה שהורדה לה, גם סימנה "וי" על הביקור בטדי – ובעיקר התבשרה בסיום שריינה הדהימה את מכבי חיפה. מפה לשם, פתאום הפער בפסגה הוא חמש נקודות – וזה משמעותי רגע לפני הפלייאוף, אליו יגיעו הצהובים מהמקום הראשון.
ויצחקי? הוא כבר צריך להכין את עצמו לקרבות הפלייאוף התחתון, שם לא צריך לשחק יפה – צריך לנצח.
(שלומי אהרוני)
2 הפסד בנסיבות מחמירות
כשהכל יסתיים ונסכם את העונה הזו, יכול להיות שנסמן את השבוע האחרון כזה שהכריע את גורל האליפות. אחרי כל ענייני בתי הדין, הפחתת נקודות, החזרת נקודות, אבוקות (אפילו אתמול נורו כמה מחוץ לאצטדיון ונחתו על הדשא), ערעורים, נסיבות מחמירות ושאר פלפולים משפטיים, הגיעה מכבי חיפה לכדורגל עצמו, משחק מול בני ריינה, וכשלה בגדול. מול קבוצה במשבר, כזו שלא ניצחה כבר יותר מחודש, האלופה עלתה ליתרון מפנדל שנוי במחלוקת, אבל ראתה את המארחת עושה מהפך ומנצחת 1:2 בדרך לפלייאוף עליון היסטורי.
כשבמקביל הגיעו למגרש דיווחים על היתרון של מכבי ת"א בטדי, במכבי חיפה הבינו שהפער מהמוליכה צמח לחמש נקודות והמומנטום עבר לצד הצהוב. הפסד בנסיבות מחמירות.
מכבי חיפה הגיעה למשחק עצבנית ועייפה. עצבנית על בית הדין שהחזיר למכבי ת"א נקודה ועייפה מלוח משחקים צפוף שכלל מפגש אינטנסיבי באירופה עם פיורנטינה (שבסוף גם נגמר בהפסד מתסכל 4:3) רק ביום חמישי. זה בלט בשפת הגוף של השחקנים, בקצב ובעובדה שלקראת הסיום ריינה אפילו יכולה הייתה להגדיל את התוצאה.
חיפה קיבלה פנדל בחסות ה־VAR כבר אחרי רבע שעה אחרי הכשלה על ליאור רפאלוב ברחבה. ענאן חלאילי בעט בקור רוח, 0:1, ונדמה היה שהקבוצה של מסאי דגו בדרך לניצחון שירגיע את מפלס העצבים בכרמל. זה לא ממש עבד ורגע לפני הירידה להפסקה פרנצדי פיירו, שלא אהב את השמירה הצמודה של נמניה ליוביסבלייביץ', שלח לעברו מרפק וראה כרטיס צהוב. יש שופטים שהיו מוציאים על עבירה כזו ללא כדור גם אדום.
שרון מימר, אחד שיודע לעשות למכבי חיפה חיים קשים, שלח לדשא במחצית השנייה את שלומי אזולאי הבלתי נגמר וריינה התחילה לסכן את השער של שריף כיוף (שבוע חלש שלו). ואז הגיעו חמש דקות שבהן האלופה למעשה התפרקה.
בדקה ה־65 היה זה אזולאי שניצל נמנום בהגנת חיפה וכבש את השוויון. בדקה ה־70 לורנצו שימיץ' סיפק טעות לפנתיאון וראה את קייס גאנם בורח לו כדי לקבוע מהפך, 1:2 מוצדק.
ריינה יצאה מהמשבר ברגע הכי נכון, ועם 33 נקודות היא הבטיחה בין שש הראשונות. מכבי חיפה נכנסה למשבר ברגע הכי גרוע שיש. (שמעון אלבז)
משחקי הערב. הפועל חיפה תארח (20.00) את הפועל באר־שבע לקרב על המקום השלישי. בליגה הלאומית (19.00): בני־יהודה – הפועל ר"ג, מכבי הרצליה – מכבי יפו, הפועל רמה"ש – הפועל ראשל"צ.
