סמל־ראשון איתי חן (19), לוחם חטיבה 7 של השריון, שנחטף לרצועת עזה, נפל בקרב בנחל עוז ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועה – כך התיר אתמול צה"ל לפרסם.
לאחר בחינת הממצאים ועל בסיס מידע מהימן שהגיע לצה"ל קבע הרב הצבאי הראשי את מותו של סמ"ר חן. "הצבא הראה לנו ממצאים מודיעיניים חדשים שמאשרים את הגרוע מכל", אמרו אתמול בכאב בני משפחתו של חן. "תודה לכולם על התמיכה והחיבוק האין סופי".
2 צפייה בגלריה
yk13838745
yk13838745
(סמ"ר איתי חן ז"ל | צילום: דובר צה"ל)
חגית ורובי, הוריו של סמ"ר חן, היו מעורבים מאוד במאבק לשחרור החטופים ונשאו לכל מקום שעון חול, כדי להבהיר לעולם שזמן החטופים בשבי אוזל. אתמול, כשהם אוחזים בשעון ריק מחול, אמרו בני המשפחה שהם יקיימו הלוויה ויישבו שבעה על בנם, רק כאשר גופתו תוחזר: "בשביל איתי, החול בשעון אזל. אנו קוראים לראש ממשלת ישראל למלא את חובתו המוסרית, הערכית והיהודית ולהחזיר את בננו לקבורה כגיבור, כפי שהוא ראוי לה. נמשיך להוביל ולקחת חלק במאבק להחזרת כל 134 החטופים, החטופות שלא חזרו. תודה לכל מי שתמך וליווה אותנו ב־158 ימים קשים מנשוא. כיום, בכאב רב, הצטרפנו למשפחת הקורבנות של 7 באוקטובר, ולא נעצור עד שכל החטופים ישובו לחיק משפחותיהם".
סמ"ר חן היה אזרח אמריקאי, ובמסגרת המאבק לשחרור החטופים נפגשו בני משפחתו גם עם נשיא ארצות־הברית, ג'ו ביידן, שפירסם אתמול הודעה: "ליבנו כבד, ג'יל ואני שבורי לב לגלות שאיתי חן האמריקאי נהרג על ידי חמאס במהלך מתקפת הטרור האכזרית שלו ב־7 באוקטובר. בדצמבר, אביו ואחיו של איתי הצטרפו אליי לבית הלבן, כדי לחלוק את הייסורים וחוסר הוודאות שעימם התמודדו כשהתפללו לשובו בשלום של יקירם. בסוף פגישתנו הם נתנו לי חנוכייה - תזכורת חגיגית שהאור תמיד יפזר את החושך, והרע לא ינצח. היום, כשאנחנו מצטרפים להוריו, אחיו ומשפחתו של איתי באבל על האובדן הטרגי הזה, אנחנו שומרים את התזכורת הזו קרוב לליבנו. אני מאשר מחדש את התחייבותי לכל משפחותיהם של אלה שעדיין מוחזקים כבני ערובה: אנחנו איתכם. לעולם לא נפסיק לעבוד כדי להביא את יקיריכם הביתה".
2 צפייה בגלריה
yk13838907
yk13838907
"נמשיך לקחת חלק במאבק להחזרת כל החטופים והחטופות". הוריו ואחיו של סמ"ר חן, אתמול | צילום: רענן בן צור | צילום: רענן בן צור
בנתניה, עירו של סמ"ר חן, שרר אתמול אבל כבד. "איתי היה תלמיד למופת. הוא היה בחור מוביל וחייכן, שהיה פעיל מאוד לאורך שנות הלימודים עם המש"צים (מדריכי של"ח צעירים), מבחינתו זה היה הדבר וכל בית ספר אורט בנתניה הכיר אותו משם", סיפרה אתמול ישראלה שטטלר, שהייתה המחנכת שלו בתיכון אורט גוטמן בעיר. "הצבא היה מטרה חשובה בשבילו והוא התעקש להתגייס לקרבי ולעשות הכי טוב שיכול. בכל התקופה שהיה מוגדר חטוף קיווינו שהוא יחזור, והמוות שלו כואב ועצוב מאוד".
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג־איכר אמרה: "כל כך רציתי לזכות לענוד לאיתי את הדסקית שאבא רובי ענד לי, תוך בקשה שלא אסיר אותה עד לשובו של איתי הביתה בשלום. כמה קיווינו, התפללנו וביקשנו. לצערנו, היום קיבלנו את הבשורה המרה על הירצחו של איתי המוכשר, המדהים ויפה התואר".