היטיב לאבחן רפי רשף בחדשות קשת את סרטון "שמע ישראל" של מטה החטופים, שקורא לקיים תפילה המונית בתענית אסתר, כנקודת שבר בקמפיין. אלא שהמגיש לא ממש ידע להסביר מדוע, מלבד התפתחויות פרסונליות במטה ובצוות המו"מ. יזהר ליפשיץ, שאביו עודד עדיין בשבי, ישב לצידו באולפן ולא טרח להסתיר את ההסתייגות המנומסת שלו מהמהלך, בעיקר בטענה שהוא מדיר חטופים בדואים ודרוזים. על השפה עצמה והמסר הטמון בה הוא לא דיבר.
כמובן שאין עם זה שום בעיה: זה לא התפקיד של ליפשיץ. בשביל זה יש פאנליסטים. רק שבמקרה הזה לא התקיים דיון: יאיר שרקי הביע תמיכה לגיטימית בפנייה של המטה ל"מכנה משותף מאוד רחב של החברה הישראלית" במטרה "לרתום אולי קהלים שפחות היו מחוברים רגשית". ואילו מיכל פעילן דווקא ניסתה לומר מה מפריע לה אך הסתבכה עם עצמה, גלשה ימינה ושמאלה ובסוף נחתכה על ידי רשף.
קשיי הביטוי של פעילן סמליים למדי: תקשורת המיינסטרים שמתייצבת ברובה מאחורי הקריאה "עכשיו!" בורחת דרך קבע מהתמודדות נוקבת עם העמדה המורכבת של החברה הישראלית בסוגיה. לפעילן (כמשל) קל להאשים את ראש הממשלה והאגף הקיצוני בקואליציה, למרות שהרבה ישראלים וישראליות, פטריוטים ושוחרי טוב, רואים את הדברים באופן דומה. אפשר בהחלט לחשוב שהעדפת המשך הלחימה על פני החזרת כמה שיותר חטופים וחטופות באופן מיידי היא חורבן מוסרי, אבל העמדה הזאת היא לא המצאה של נתניהו הציניקן, סמוטריץ' האטום ובן גביר הפירומן.
לכן גם האמירה של שרקי חוטאת בפשטנות. מדבריו משתמע שמה שהיה חסר ל"מכנה משותף מאוד רחב של החברה הישראלית" זה לשמוע זעקת "שמע ישראל" בכותל, ואז אולי תתנפץ חומת הניכור שנבנתה אצלו בגלל מכונת רעל כזאת או אחרת. אלא שדווקא הוא, שבא לברך על הפנייה לציבור הדתי והמסורתי, קצת מזלזל באינטליגנציה השכלית והרגשית שלו: מה, זעקת "שמע ישראל" תשנה את העובדה שכל הסכם יכלול שחרור רוצחים מתועבים והפסקת אש כלשהי, כלומר התנאים שמפריעים למתנגדי ה"עכשיו!" ו"בכל מחיר"? ולפני ה"שמע ישראל" לא היה אכפת להם מהחטופים והחטופות?
וכאן בדיוק טמונה אי־הנוחות שנגרמת מצפייה בסרטון שכולו קיטש דתי ולאומי נטול תועלת: "שמע ישראל", עם כל הצער, לא יגביר "אחדות" משום שהוא לא ישנה את דרישות חמאס ולכן גם לא את הדילמה הישראלית בעקבותיהן. אם כבר, הסרטון מסגיר את הייאוש מההנהגה ומהציבור באמצעות פנייה לאמונה בהשגחה פרטית, שהיא זכותו של כל אחד ואחת, למרות שצריך לציין ביושר: התוצאות עד כה די מאכזבות.
בקטנה
המנכ"ל החדש של רשת אמיליאנו קלמזוק שלח מכתב (ליתר דיוק מגילה) שבו פירט את החזון שאמור להוביל את ערוץ 13 לימים מעט יותר מוצלחים מאלה שעוברים עליו כרגע. בין השאר הוא כתב ש"אנחנו לא כאן כדי לשחק משחק פוליטי או ללבות מחלוקת בעם ישראל. אנחנו כאן כדי להתאחד על ידי בידור, השראה והסברה". אולי הוא עוד לא התעדכן שרשת תלויה בתוכניות כמו "האח הגדול" ו"הישרדות" והיא משלמת הרבה מאוד כסף לאיל ברקוביץ' כדי ליהנות מפנינים כמו "יהודי זה יהודי וערבי זה ערבי". בכלל, מה זה רשת בלי "ללבות מחלוקת בעם ישראל"? קובי מחט ולוגו.
